לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אבא של עמר


דברים החולפים בליבו, מוחו, גופו ונשמתו של אבא שנפרד מבנו בן ה-17. .


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2006

חמישים מילים לעצב


 

לאסקימואים יש חמישים מילים שונות לשלג. אם נשקיע ונלמד ונתאמץ אולי נצליח להבדיל בין סוגי השלג והמשמעויות השונות של המילים. קרוב לודאי שלא. ההבחנה וההבנה קודמת למילים. רק מי שחי שלג יכול לראות בו חמישים פנים ולכנות אותו בחמישים שמות. אנחנו משתמשים במילה אחת לכולם.

 

נהוג לחשוב שיש דברים שאי אפשר להביע במילים. טעות. כל דבר ניתן להביע במילה. כל מה שצריך הוא להתאים מילה לאותו הדבר. הקושי הוא לתקשר במילים. לתרגם חוויה למילים. לחקור את החוויה ולפרק אותה, ואז להרכיב אותה מחדש. כאן הקושי הגדול לתאר במילים. רק אחרי ההבנה אפשר לבחור במילה. מילה שאפשר לשתף ולהעביר הלאה.

 

לאסקימוסים יש חמישים מילים לשלג. אפשר ללמוד את כולן, אבל חייבים לרדת לעמקו של השלג. להפנים, להבין, להרגיש, לדעת מה טיבו. מי שמעמיק אל תוכו של אותו דבר שאנחנו קוראים לו שלג, מי שמגלה את חמישים הפנים שלו, יוכל כמו האסקימוסים להשתמש בחמישים מילים. גם אם לא יכיר את המילים עצמן ולא יוכל לכנות בשמם את חמישים הפנים של השלג, הוא ידע אותם. אם לא, תשאר רק מילה אחת.

 

אפשר למצוא חמישים פנים בכל דבר. כמו לעשות זום, אפשר להעמיק בכל דבר ולמצוא בו עוד ועוד. את חמישים הפנים מוצא כל אחד בדבר אחר. לפי נטייית הלב, לפי התרבות, לפי נוף המולדת, לפי המשפחה, לפי צרוף המקרים. כל אחד ימצא את חמישים הפנים בדבר שאותו יכיר מקרוב. למי שיתקרב לשם יחד איתו יהיו אז חמישים מילים משותפות.

 

מי שרואה מקרוב את העצב מוצא את חמישים הפנים שלו. לכל אחד מילה אחרת. כולם עצב, וכל אחד אחר. יש את העצב שאביך מת ואתה בן חמישים, ויש את העצב שאביך מת והוא בן חמישים. ויש את העצב שבנך מת ואתה בן חמישים. יש את העצב כשאתה שומע פתאום ברדיו את "אם תלך" של עידן רייכל שלוקח אותך שלוש שנים אחורה ומזכיר לך ימים של חיים רגילים, ויש את העצב כשאתה שומע פתאום את "שיר לשירה" של מירי מסיקה שמחזיר אותך שנה אחת אחורה, כשהתנגן בלי סוף  ואתה לא ידעת מי אתה ואיפה חייך, ויש את העצב כשאתה שומע כל העת, כאן ועכשיו, את "רצית לעוף". יש את העצב כשאתה חושב על הדברים שעשיתם והספקתם יחד, ויש את העצב על הדברים שהתכוונתם לעשות ולא הספקתם, ויש את העצב על הדברים שהיו צריכים להיות ולעולם לא יהיו. יש את העצב העטוף כאב ויש את העצב המוקף באהבה. יש את העצב לבד ויש את העצב שמשותף. חמישים פנים לעצב. מילה אחת, חמישים פנים.

 

ויש לי מילה אחת עם אלף אלפי טעמים ודקויות. אלף אלפי דברים רבים ושונים, וכל אחד ראוי למילה משלו. מילה פרטית עם אלף אלפי פנים, ואיך אוכל לתרגם אותה? מילה אחת שיש בה כל כך הרבה. עמר.

 

נכתב על ידי , 15/9/2006 08:28   בקטגוריות געגוע, חיים ומוות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של תומר ב-7/5/2007 06:28



כינוי: 

בן: 68




24,610
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאבא של עמר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אבא של עמר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)