אבא של עמר

לפני שנה היה נובמבר. קשה לי לזכור, בתוך השנה המטורפת הזאת, מה היה, מתי ואיך ואיפה. הכל היה. אני חושב שבנובמבר – חדשיים אחרי – התבהר הכאב הגדול, והתחילו להראות הדקויות שבעצב. באותה תקופה כתבתי לא מעט, וכדרכה של כתיבה, היא מצאה בתוכי עוד ועוד דברים שביקשו לצאת. במהלך היום היו פתאום עולות מחשבות ותחושות, והשתדלתי לשמור אותן ולעשות אותן בסיס לכתיבה. כאשר היו עולים אצלי דברים בעת ששהיתי בעבודה, פשוט הייתי כותב לעצמי אימייל. כשהייתי חוזר הביתה הוא היה מחכה. כך, במקרה, נשארה חותמת של תאריך על כל אותן הערות קטנות. כך יכולתי היום להסתכל שוב לחודש נובמבר 2005 שהיה חודש עצוב.

היום, אני זוכר לא רק את עמר. אני זוכר גם את נובמבר 2005.

במהלך החודש הזה, אביא כמה דברים משם.