אבא של עמר

פרסמתי בזמן האחרון מתוך הדברים שעלו אצלי בדיוק לפני שנה, בנובמבר 2005. כשאני קורא אותם היום, אני גם זוכר וגם מזהה את אותו מקום, אותו הלך רוח של אז. אחד הדברים ששאלתי את עצמי הוא – למה נובמבר? מה יש בתהליך הזה, שמבשיל דווקא אחרי חודשיים. התשובה אולי מפתיעה ופשוטה.

בטור הראשון שלי סיפרתי על המפגש שלי עם האתר שהיה הבית של עמר. על התגלית, על ההשפעה, על המשמעות, על האבל הוירטואלי, וגם על כך שבדיוק ביום השביעי, כמו בקללה מסתורית, נסגר האתר ונעלם עם כל אשר בו. שבוע ימים, בשעות הלילה, לאחר שהבית התרוקן, עקבתי אחר מאות הודעות הניחומים והצער, ואז נדם האתר.

עבר זמן מה של מאמץ משפטי, ובסופו של דבר שב האתר ונפתח, במגבלות מסוימות. היה זה בראשית חודש נובמבר.

כאשר גיליתי שהוא חזר ונפתח, חזרתי לבקר בו. אז, בימים האלה, גיליתי לראשונה את אותן עשרות הודעות שכתב עמר בכל מיני נושאים. אז, כמו במסר מיוחד, זכיתי באוצר. פגשתי בפנים נוספות, מאירות ומיוחדות. בימים האלה, יותר נכון בלילות, היה לי מפגש מיוחד ועשיר עם עמר. זהו סודו של חודש נובמבר 2005.

הנה עוד דברים שכתבתי אז לילד שהיה מכור למשחקי מחשב.

כמו הנכה ללא יד - הוא זה שבאמת מבין את קולה של מחיאת הכף האחת

כך אני הולך לחנות, מסתכל על אביזרים למחשב, נזכר איך עמר תמיד ביקש והיה צריך כל מיני ציודים - דיסקים לצריבה, כבלים,

והיום אני רוצה לקנות לו, ואין למי

והנשימה לפתע כה כבדה

***

ממי תבקש עכשיו דברים שהיית תמיד מבקש מאבא או מאמא?

אני רוצה שתבקש

ואני אתן לך

בשמחה

כל דבר שתבקש

רק שתבקש

בימים אלה ממש אני עומד לרכוש מחשב חדש. אני עסוק בבדיקה, וחיפוש והשוואה של כל מיני רכיבים. בודק בפורומים, מבקר באתרים של יצרנים. ממש כמו שעשיתי לפני כמה שנים, כשרכשנו את המחשב הקודם. כשהראיתי לעמר כל מיני טבלאות שהשוו בין כרטיסי מסך. כשהמתין בסבלנות נדירה שהתהליך יסתיים והמחשב החדש יגיע, ובעיקר לכרטיס המסך שהיה הדבר שהכי רצה.

לראשונה מזה די הרבה זמן נכנסתי לאתר ליונטוורק. הזמן הרב שלא ביקרתי שם, גם הוא  סימן לאותו שקט שאני דואג מפניו. לקביעות הזאת, של ביקורים באתר, שדעכה והתחלפה בשגרה אחרת. נכנסתי לאתר והלכתי לפורום היכן שנעוץ האשכול לכבודו. בדרך, עברתי ליד פורום משחקים. עברתי – פירושו שהעכבר טייל ליד האייקון של הפורום. הייתי במרחק לחיצה. אדרנלין הציף לפתע את גופי. התרגשות של מי שמגיע למקום משמעותי וחשוב. התרגשות של מי שעושה מעשה שאינו דבר של יום יום. התרגשות של אבא רגשן שעובר ליד הבית שהיה ביתו השני של עמר.