אבא של עמר

יש בעולם שני סוגי אנשים, ומליון שיטות לחלק ולסווג אותם.

למדתי להכיר עוד כמה דרכים לחלק על פיהם את האנשים.

יש את אלה ששואלים אותך "מה שלומך?", ועבורם זאת ברכת שלום. שאלה שכלל לא מצפים לתשובה עליה. לא ממש משנה מה תענה. לעומתם, ישנם אלה שכשהם שואלים הם מתכוונים. כשהם שואלים "מה נשמע?" הם רוצים לשמוע. והם מקשיבים לך.

השבוע פגשתי מישהי מהסוג השני.

ויש את האנשים שמכירים אותי, אבל שלא הכירו את עמר. לא הכירו כלל, או רק בקושי. שאם הם מצטערים, הם מצטערים בעיקר בגללי ובשבילי. שאם הם מכירים את עמר, זה מהסיפורים ומהתמונות. לעומתם, יש את אלה שהכירו את עמר ממש. שדיברו איתו, ששיחקו איתו, שצחקו איתו, שאהבו אותו. שלא מבינים איך יתכן שהוא איננו.

השבוע, פגשתי מישהי מהסוג השני.

ויש את האנשים שפחות או יותר בקשר איתי. שבמישרין או בעקיפין יודעים מה קרה ומה קורה. לעומתם יש את אלה שלא כל כך בקשר. שנפגשים במקרה פעם בשנתיים. שלא נפגשו כבר שנתיים. שלא ידעו כלום.

השבוע פגשתי מישהי מהסוג השני.