אבא של עמר

כבר בשלב די מוקדם, גיא ביקש את הפלאפון של עמר. אמרתי נראה. מצד אחד היה זה אחד החפצים ששמר במידה רבה על טביעת אישיותו של עמר. מצד שני, למה לא לתת לו? הוא לא רק רצה שיהיה לו פלאפון חדש. הוא רצה משהו מעמר.

אני בדיוק אז החלפתי. הראיתי לעמר, שכל הזמן נדנד וביקש מכשיר חדש, ושאלתי אם גם הוא רוצה כזה. במקרה, זה היה ממש לפני יום ההולדת שלו, והתוצאה הייתה שגם הוא קיבל מכשיר זהה, מתנת יום הולדת. הוא מאד שמח ונהנה ממנו, והספיק להשתמש בו בדיוק שלושה חודשים.

יחד עם הקניה קיבלנו חודש גלישה חינם, והוא הוריד כל מיני תמונות וצלילים לטלפון שלי ושלו. אחר כך, הפסקנו את השירות, אבל לא הצלחנו למצוא את התוכנה שתוכל לקשר בין המכשיר למחשב ולהעלות תמונות נוספות. עמר ניסה לברר בפורום שלו. הוא קיבל כמה תשובות, הוריד כמה תוכנות, אבל ללא הצלחה. אני המשכתי היכן שהפסיק. עוד הורדתי, עוד ניסיתי ולבסוף הצלחתי. כל כך רציתי לרוץ ולספר לו שהצלחתי. הוא היה כל כך שמח.

עכשיו, המכשיר היה מחובר למחשב, ויכולתי להוריד אליו תמונות. הקטנתי והורדתי תמונה של עמר. חשבתי לשים אותה במסך שלי. אבל במסך הייתה תמונה של הומר סימפסון. תמונה שעמר מצא והתקין בשבילי, יחד עם צלצול של משפחת סימפסון. החלטתי להשאיר את התמונה של הומר. שקיבלתי מעמר. התמונה הזאת סימלה את הקשר בינינו. התמונה הזאת סימלה שטות וצחוק. השארתי אותה.

המכשיר שבת שנה שלמה. אז החלטתי שגיא יוכל לקבל אותו. שיעשה בו שימוש. את כל ההודעות שעדיין נשארו שמרתי במחשב. אלא שבינתיים, המכשיר שלי שהוא יותר בשימוש קצת התבלה, כך שביצעתי החלפה. אני קיבלתי את המכשיר של עמר, וגיא את שלי. רק החלפתי את הsim , והתמונות, שנשמרות במכשיר עצמו, לא התחלפו. וכך גם הצלצול. ואני כבר לא החלפתי. כך, הפלאפון שלי היום, מצלצל בצלצול שעמר בחר לעצמו, שאחר כך הסתבר לי שזה קטע שנקרא kids aren’t alright. וגם התמונה שעמר בחר נשארה, כך שהיום יש לי בפלאפון בחורה עם חוטיני.

למרות שהמכשירים זהים, שלי היה קצת בלוי ושחוק, ויכולתי להבחין ביניהם. בכל פעם שהשתמשתי בו, מיד הייתי שם לב להבדל הקטן. מיד הייתי מרגיש שאני משתמש באותו מכשיר שעמר השתמש בו. היום אני כבר לא שם לב לזה, עד שהמכשיר מופעל ואני רואה את הבחורה עם החוטיני.