זה האוסף המלא של השירים שערך תם ערב הלוויה, עם קטע אחד שהוספתי.
רובם נאספו לכאן כי היו שירים שעמר אהב לשמוע.
כי היו מתאימים ליום פרידה.
לרובם מצאתי ועדיין אני מוצא הקשרים ומשמעויות חדשות.
את רובם מזדמן לי לשמוע לפתע ברדיו. אז אני עוצר לרגע וסופג.
- I Don’t want to Miss a thing – Aerosmith (1998)
- Yesterday – The Beatles (1965)
- Streets of London – Ralph McTell (1969)
- נוקטורנו מס 21 בדו מינור מאת שופן
- Lemon tree – Fools’s garden (1995)
- Boulevard of broken dreams – Greenday (2004)
- Don’t look back in anger - Oasis (1996)
- Wind of change – Scorpions (1990)
- 74-75 – The Connells (1993)
לאוסף הזה התווספו עוד שני קטעים שהשמענו בטקס.
שיר בלי מילים
קטע אחד ששמענו בלוויה, לא אני הכנתי. הביא אותו חברי אודי וביקש להשמיע אותו. בלוויה, כשכולנו עומדים ולשווא מחפשים מילים, הוא ביקש להשמיע "שיר ללא מילים". שיר בלי מילים, מס' 20, מאת מנדלסון. ה"לא מילים" האלה כל כך יפות, שהקטע הזה נכנס אלינו, ונשאר לתמיד. בבית. בלב. באוסף של עמר.
LBA
כשהמחשב בבית היה בן שנה ועמר בן שמונה ביקרתי באנגליה בנסיעת עבודה. באחד הימים נכנסתי לחנות, לחפש משחקי מחשב לילדים. מצאתי משחק והמוכר אישר לי שלא צריכים לדעת אנגלית כדי לשחק בו. קניתי. בבית, כשפתחנו הסתבר שאכן לא חייבים אנגלית. המשחק בצרפתית.
אבל גם באנגלית. העזרה שלי הייתה דרושה, וכך מצאנו את עצמנו שלושה שחקנים – אני, עמר ותם משחקים ומתקדמים יחד, כצוות. בפתיחה היה נדמה לי שמדובר בסתם משחק אלים ומיותר. אחר כך, התחלנו להתקדם ולהכנס למשחק. זה היה אחד המשחקים הכי כיפיים שישנם. גם, כמובן, כי הוא יצר עבור שלושתנו זכרונות ילדות ומשחק משותפים, נעימים ומשעשעים. וגם, כי הוא התגלה כמשחק מהנה, מלא הומור וחן. שיחקנו אותו עד לחגיגת הסיום שלו והרווחנו מכל רגע.
המשחק כמעט ולא היה מוכר בארץ. מי שהכיר אותו היה למעין שותף סוד. כך לא רק שנהנינו יחד, אלא חלקנו משהו שהוא גם סודי ופרטי.
LBA. Little Big Adventure. זה שמו.
כשהחלפנו מחשב הסתבר שהמשחק מיושן מדי ואי אפשר להתקין אותו על המחשב החדש. המשחק נגנז, יחד עם הזכרונות.
לפני כשנתיים, הסתבר שקיימת תוכנה המאפשרת להתקין ולהריץ את המשחק ההוא גם על מחשבים חדשים. תם גילה, הוריד והתקין. הפעם, גיא שיחק בהנאה. בעיקר שמח להצטרף לשותפי הסוד, אוהבי המשחק המיתולוגי. בבית שוב נשמעו המנגינות המלוות את המשחק. זה היה בקיץ האחרון של עמר. הקיץ שבו כמעט לא נפרד מהמחשב.
את טקס הלוויה התחלנו עם השיר הפותח של המשחק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
