אבא של עמר

את הכותרת מהפוסט הקודם – "עמר, אתה חסר" לקחתי מהסטיקר שהכנתי לעמר. הראשון שהגה את המשפט הזה ורשם אותו היה דווקא גולש מאתר ליונטוורק, חבר וירטואלי של עמר. אני שאלתי ממנו וביום ההולדת השמונה עשרה החלטתי להכין סטיקר ולחלק אותו לחברים. אחר כך, ביום השנה, הכנתי וחילקתי עוד סטיקרים למי שבא והשתתף.

מדי פעם, אני נכנס לבית של חברים, מגיע לחדר מסוים, ופתאום רואה את הסטיקר של עמר. או מכונית עם הסטיקר. זאת תמיד הפתעה. מיוחדת, ובהחלט נעימה. כאילו אני מגיע למקום ועמר נוכח שם. נעים לדעת שהוא נוכח בעוד מקומות.

במקום שהוא נמצא על הקיר אני יודע שהוא נמצא גם בלב.