אבא של עמר

לכל חג יש מרחב מחיה. כמו אגן ניקוז של נהר האוסף אליו שטחים רבים נוספים. כל הימים שקדמו והימים שיבואו, כולם ימי חג השבועות. כל הילדים נולדו באגן של אחד החגים. פסח. יום העצמאות. שבועות. לכל ילד החג שלו. עמר נולד בשבועות. תמיד היה חוגג אחרון. נאלץ לחכות בחוסר סבלנות, לעבור שני ימי הולדת כדי להגיע למתנה שלו.

עכשיו יש לעמר חג נוסף. גם ראש השנה שייך לעמר.

בינתיים, חג שבועות. עכשיו נחגוג יום הולדת. נצא יחד למסעדה שכולנו אוהבים. נאכל ונרים כוס בירה לכבודו. סוף סוף הגיע התור של עמר.