אבא של עמר

בתוך הנתק, רחוק מהבית.

יש הרבה קטעים שכתבתי מזמן, שאפרסם אחרי שאשוב. ויש קטעים שאני כותב לעצמי תוך כדי. כי תמיד, בכל מקום וזמן, אני נתקל במשהו מעמר. גם את אלה אני שומר, לאחר שאשוב.

בכל זאת, יום שישי היום, ויש לי גישה לרשת.

הנה דבר שרשמתי לי באחד הימים, בעבודה.

בעבודה, פותח מחברת. מסתובב איתה כבר די הרבה זמן. פותח מהצד האחר, והנה שם יש לי סטיקר של עמר, מהפעם הקודמת. ויש כאן נייר מקופל, מהסוג של המחברות הצהובות. פותח. תאריכים, ימים ושעות.

10/8 רביעי  15:30 – 11:30

11/8 חמישי 17:30 – 09:30

14/8 ראשון 18:00 – 9:00

15/8שני      18:00 – 09:00

ימי עבודה ארוכים. זה דף שעמר רשם לבקשתי, עם שעות העבודה שלו. כדי להגיש דיווח ולקבל משכורת. אני לא יודע איך להגדיר את ה"פגישה" הזאת עם עמר. מרגשת. מאד מרגשת.

את המשכורת, כשהגיעה, קיבלתי אני. הוא לא הספיק.

אני חוזר לאותם ימים. ימים ראשונים בחזרה לעבודה. איזה ימים איומים. אתה עומד מול ילד שכך נקטף מתוך חייך. חייך ריקים ושחורים. וכאן אתה, רק מרגיש, ואינך יודע מה. אינך יודע מה. והריק ממלא אותך עד אפס מקום.