אבא של עמר

ככל שדבר מה הוא בעל משמעות רבה ורחבה יותר כך מחברים עבורו יותר שמות וכינויים. כך המוות. כמה שמות וביטויים שונים משמשים לתאור החוויה המסתורית הזאת?

יש מי שסתם מת

ומי שנפטר - מהעולם ומגופו

ומי שגופו נשאר אבל נפח את נשמתו,

ומי שהחזיר את נשמתו לבורא

מי שבאופן אישי הולך לפגוש את בוראו

ובתוך כך הוא עובר לעולם שכולו טוב

ומכל מקום הוא הולך לעולמו

מי שלא עוסק בעולמות אלא בענייניו ורק נאסף אל אבותיו

ועוד פחות מכך מי שבא יומו

והזקנים האסקימוסים שפשוט הולכים להציץ בעינו של הזאב

מכל אלה, שתיים אני יודע

אני יודע שעמר מת סתם

בלי סיבה

ואני יודע שעבורי

ביום ההוא, כשיבוא,

הבטוי שלי יהיה -

"אני הולך לפגוש את עמר".

וזאת תהיה סיבה טובה לחייך.