אבא של עמר

צעדנו במרץ על קו החוף. לתמי יש מכשיר למדידת דופק. רצועה שנצמדת לחזה ושעון על פרק היד. המכשיר על החזה מודד את הדופק ומשדר אותו לתצוגה שעל השעון. החלטתי למדוד גם אני את הדופק. הדקתי את הרצועה, והמכשיר בדיוק באמצע, נצמד לחזה ממש במפגש הצלעות, במקום הנקרא "מקלעת השמש". הצמדתי אותו והרגשתי את השקע הקטן בדיוק במקום ההוא. שקע קטן ובלתי מורגש.

יש לי תמונה של עמר מגיל שנה וקצת. יום כיף בלונה גל. הוא עומד שם, לבוש חיתול, מחייך ומצביע אל הצלם. זאת התמונה הראשונה שבה ניתן לראות שקע קטן בבית החזה. כמעט בלתי מורגש. לא ראינו בו שום דבר יוצא דופן. לא ידענו שהשקע יגדל יחד עם עמר. לא יכולנו לנחש שהשקע הקטן הזה, שכלל לא שמנו לב אליו, הוא הפרט הכי גורלי בתמונה. הוא הגורל עצמו.

נגעתי במד הדופק וחשתי את עמר.