אבא של עמר

עשר נשמות ירדו לעולם. תשע לקח החתול, ולנו נשארה רק אחת.  לפעמים זה לא מספיק.

יום אחד היו תמי וגיא אצל אחד השכנים וחזרו משם עם חתול, פוקי-סאן שמו. היתה לו פרווה כהה עם

סימני חלודה, גופו רזה, ראשו קטן ואני ועמר לא התלהבנו ממנו. בכל זאת הוא נשאר אצלנו וברב קולות נבחר לו שם חדש – ייגר. מכל החתולים בבית הייתה לו הפרווה הכי נעימה ועם הזמן למדנו למרות הצבע המוזר לאהוב את פרצופו. בגלל מבנה הגוף המיוחד והראש הקטן יחד עם האופי המחורבן שלו העליתי את הסברה שהוא בעצם חתול סיאמי בצבע כהה. עם הזמן, הופיעו אצלו שערות בהירות מרובות וכך גם הצבע שלו אכן הזכיר במשהו חתול סיאמי.

לייגר הייתה יללה חלודה. בימים הראשונים חשבנו שהוא אילם לחלוטין. אחר כך התחלנו לשמוע מן צרצור מוזר, צרוד וחורק שהיה אמור להיות יללה. בלילות היה לו מנהג לטפס על גג הבית להתייצב מעל לחלון ולאמר משהו. למרות שקולו היה לא יותר מלחישה צרודה הייתה לו תכונה לחדור כמו צעקה ותמיד הייתי שומע אותו היטב, גם מתוך שינה. אף פעם לא מצאתי הסבר לכך, איך צליל כל כך שקט יכול להיות כל כך חודרני.

הוא כן ילל בקול כשפרחה נשמתו הראשונה. פעמיים בשבוע היה עמר יוצא לאימון טאיקוואנדו. בצאתו היה מקפיד לסגור אחריו את השער כדי שהכלבים לא יוכלו לבוא בעקבותיו, אבל ייגר היה עובר בקלות דרך הגדר ועוקב אחריו. יום אחד, כדי שלא יוכל יבוא, סגר אותו עמר במרפסת. היללות הרמות יחד עם ריח חריף ושלולית צהובה על הרצפה הסבירו מה קרה. ייגר ניסה דרכים שונות לצאת מהמרפסת הנעולה, זינק על המדפים והפיל בקבוק עם נוזל ממיס שומנים. החומר החריף התפזר על הרצפה וייגר בעקבותיו, מטייל בתוך השלולית. כפות רגליו הפכו לכוויה אחת גדולה ונשמתו הראשונה פרחה והלכה לה.

למרות מידותיו הקטנות הקפיד תמיד להציק לחתולים האחרים כדי לרמוז לי שעלי לכנותו ייגר המניאק.

בשבוע של הקור הגדול והשלגים והגשמים הוא נעלם. יום אחד לא הופיע לארוחת הבוקר, גם לא ביום למחרת ולא אחר כך. בשיא החורף נעלם ולא השאיר זכר. אחר באו ימים בהירים ועוד גשמים וייגר לא חזר. הגיע גל החורף השני, זה עם השלגים שהבטיחו ולא קיימו, ושוב היה קר וייגר לא חזר. שלושה שבועות חלפו והוא פשוט נעלם.

ובוקר אחד פשוט שב והופיע. הגיע לארוחת הבוקר, כאילו כלום. רזה מאד, פרוותו רטובה ומוזנחת ועין אחת חסרה והוא, משמיע צרצור חלוד, מתחכך בין הרגלים וקופץ לאכול. הכלבים מרחרחים בעניין רב. הם מגלים באפם את מה שאנו מבינים בדרך אחרת. ייגר איבד את נשמתו השנייה.

שוויון הנפש שלו בעניין העין החסרה עבר גם אלי. אפשר להמשיך גם בלעדיה. הוא שורד אמיתי. לפחות כל עוד יש די נשמות באמתחתו.