אבא של עמר

את מה ששחשבתי שאוכל לצלוח קראתי בעצמי.

את שני השירים האלה כבר לא נסיתי. ביקשתי מחברה לקרוא במקומי. להיות לי לפה.

 

שיר ערש

 

שומר ילדִי אנוכי

מכל צרה ופגע

מפחד ודאגה

מִקור הלילה ומצמא

משעמום ומבוּרוּת

 

אֹחז בידך

נעבור את הכביש בבטחה

בשבע עיניים אשגיח

כשתקפוץ בין הגלים

או תטפס על הסלעים

 

את כל הצרות

אקח אלי

את הדאגות והפחדים

הנה קח את מעילי

אכול מפִתי

כי שומר ילדִי אנוכי

 

עד שתגדל

ותשמור אתה עלי

 

ואיך לרגע עצמתי עין

וכששוב הסתכלתי

היו שלך עצומות

עוד מצמצת מעט

מדלג בין האפשרויות

ומוותר, כאומר

היינו הך,

עפעפַי בידיך.

ועצמתי את עיניך.

ובאותו הלילה, לא עצמתי עין.

 

שומר ילדִי אנוכי

משקה את הפרחים

מפנה עלים יבשים

מביא לו צדפים מן הים

 

 

 

 

מילים של משורר

 

רציתי לבכות לך

במילים יפות.

לא רבים הם המשוררים

המבכים את מות בנם.

חיפשתי שיר לקרוא לך,

שיר של משורר,

ולא מצאתי.

 

מצאתי הרבה שירי אהבה.

רבים הם המשוררים

הכותבים שירי אהבה.

ולך, מי יכתוב?

מי תקרא לך שירי אהבה?

מי תלחש באזניך מילים יפות?