אבא של עמר

אני יודע שמאד אהבת את הביטלס. במיוחד את Yesterday  שכל כך אהבת לנגן, ויש אותו באוסף שלך. אגב, לא שמעו אותו אתמול, בכלל. פול עמד על הבמה, (בהדרן כמובן) ושר עם הגיטרה, אבל שמעו רק את הקהל, ששר שירה אדירה. היית נהנה. אתה יודע שעכשיו, אתמול אצל פול ולפני שבוע בדיפ פרפל, זאת פעם ראשונה שהלכנו להופעות כאלה והוצאנו סכומים כאלה. פעם חשבתי שזה לא הגיוני ומטופש. גם עכשיו, חשבתי כך מכח ההרגל, למרות שהתלבטתי, וגיא בא ושכנע אותי. די בקלות. אתה יודע, מאז שאתה איננו, אני הרבה יותר רך בדברים האלה. חושב שהכי חשוב זה שנהנה היום, ושנעשה דברים כאלה. אתה היית כל כך נהנה בהופעה. בטח גם אתה היית רוצה שנלך. אני לא יודע אם הייתי מסכים. אני רוצה לחשוב שכן. טוב לי לחשוב שכן. בכל מקרה, אתה בטח היית הולך. הייתי אומר לך – "אתה כבר ילד גדול. יש לך קצת כסף משלך. רוצה ללכת? תלך". ואז כולם, האחים שלך היו אומרים – "אני רוצה שנוציא כסף מהבר-מצווה שלי. אני רוצה ללכת". ובסוף הייתי אומר, טוב נלך כולנו. אני מזמין. זה דבר של פעם בחיים. חוויה של פעם בחיים.

בהופעה, לא כל כך יצא לי לחשוב עליך. רק קצת. ב-Yesterday , וכשפול שר Something  והקדיש אותו לג'ורג', והראו תמונות שלו ברקע, צעיר ומחייך, והיה עצוב ומרגש. ובהיי ג'וד, כששרתי עם כולם ופתאום נתקע לי הקול ולא יכולתי להמשיך.