אבא של עמר

וְלֹא הִפְסַקְתִּי לְדַבֵּר מֵאָז

עַד שֶׁנִּגְמְרוּ

הַמִּלִּים

הַנִיגרוֹת

וְהַלֵּב  הִתְרוֹקֵן  ממִילוֹתַי

יָכֹלְתִּי לַחֲזֹר וְלַמְּחַזֵּר, הֲרֵי

זֶה בְּדִיּוּק מַעֲשֶׂה הַלֵּב הַפּוֹעֵם

מַחֲזִיר וּמְמַחְזֵר

מְקַבֵּל וְנוֹתֵן -

כָּךְ בְּיָמָיו הַטּוֹבִים,

וּבָאֲחֵרִים

הוּא נִשְׁבָּר וְנֵחְתָּך וְנִשְׁפָּךְ

עַד דֹם.

וְשֶקֶט. דְמָמָה.

אָז הִתְחַלְתִּי לְדַבֵּר.