כי תאילנדים הם לבנים

עוד שנה ניגמרה,

אבל הפעם, זה היה קשה מתמיד.

זאת הייתה פרידה שמהולה בעצב ושמחה.

עצב- כי אנחנו עוזבים את הכיתה, את המחנכת.

שמחה- כי אנחנו עולים לחטיבה העליונה.

אני רוצה להגיד תודה לכל הכיתה המקסימה, שעשתה את השנים לבלתי נישכחות.

ותודה ענקית לעליזה, שתרמה את כל כולה בשבילנו, וסבלה אותנו 3 שנים.

אני מאחלת,

ששנה הבאה תיהיה עוד כיתה נפלאה,

שמבחינה לימודת אצליח בחטיבה העליונה,

ושאשמור על קשר עם כל ההכיתה.

פשוט,

תודה.

לכל מי שעזר לשנה להיות כזאת.

אה כן,

חופשה נעימה D:

יותר מאוחר פוסטתמונות :)