אז אם לא ידעתם, היום "יום החברות הבינלאומי" שמוכר אפילו ע"י האו"מ, מציינים אותו בעיקר בהודו ובדרום אמריקה. אבל האמת גם לנו בישראל לא יפריע לציין אותו, כי איכשהו החברות האמיתית נהפכה להיות לא מעורכת. על מנת להיות חבר מספיק שתצא איתם בסופ"שים לפאבים, ומסתבר שגם לא קיימת חברות בין גבר לאישה. יצא לי פעם להסביר עשר דקות שאני לא ממש עולה חדש ואני מודע לעניין שאני כותב "חבר" לבחורה, ואז אכן מקובל עלי.
ובשבילי העניין של החברות תמיד היה אחד הדברים הנפלאים שקיימים בעולם הזה, כי מה יכול להיות יותר טהור ולא הגיוני מאשר החברות? כי חברים עוזרים, נלחמים, עושים שטויות, לא בשביל להשיג איזה מטרה, אלה בשביל הרגע הנתון, בגלל שאתה זה אתה והוא זה הוא. אפיו אצל זוג מאוהבים בסוף או אפילו בהתחלה זה נעלם ומתחילים לעשות דברים רק כדי להשיג משהו בחזרה.
כן אולי דברים השתנו ואני סתם זקן, אולי עלי השפיע הילדות שלי, בה בשר נמכר בחנויות פעם בשבועיים, חלב ולחם נמכרו בלי שם של חברה, והיו גם דברים שבכלל לא היה ניתן לרכוש. וכן בתקופה הזאת באמת לא היה ניתן בלי החברות, בלי היכולת לחלוק, לתת משהו, כדי מתישהו כשאתה תצטרך לקבל בחזרה. ככה זה לחיות במדינה מפורקת, אתה לא שורד לבד.
אבל אני מניח שגם בימינ זה לא יזיק, אפילו במדינה יחסית יציבה, בזמן שאנחנו דורשים הטבות ממדינה צריך לזכור שהשינוי מתחיל מעצמנו, כי אם אנחנו מסרבים לעזור לחברים בגלל אילוצים, אז למה שאנשים הזרים יעזרו לנו? ולכן בזמן שאנחנו קוראים לצדק כלל חברתי, שווה להיזכר אם התייחסנו הוגן לחברינו.
כי, מחיבור הפשוט הזה בין האנשים ומתחיל החוזק האמיתי.
לכן אם יש לכם איזה חבר שראוי לתודה, תגידו לו את זה היום, תשמרו עליהם, אפילו אם הם עושים פה ושם בעיות, כי איתם אפשר לשרוד הכול, נבדק.
ואם כבר עשיתי מנהג לסיים פוסט בשיר, אז שיר חברים הכי כיפי (עדיפות לידע ברוסית) מגירסא הסובייטית לשלושת המושקטרים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
