סיפורי הגשם

טוב הנושא החם של ישרא-בלוג, די שעשע אותי ולא יכלתי לעבור בלי לזרוק איזה מילה לאוויר. כי איך נושא כל כך מורכב הדורש לפחות איזה תואר במזרחנות או יחסים בינלאומיים,בשילוב ידע בתחום הצבאי, יכול להפוך במקום כזה לנושא חם? זה בערך, כמו להחליט לשים באחד הפרקים  בהשרדות טריויה על המלחמות ישראל, ולא טריויה לילדים עד כיתה ד', אלא משהו מסגנון "איזה חטיבת שריון כבשה את עיר ביר גפגפה, הידוע בשמה הישראלי פתחת רפידים, במלחמת ששת הימים" (חטיבה שריון 7, אם מישהו באמת רצה לדעת).

כי אנחנו לא חיים בעולם בו יש רק את ישראל, איראן וארה"ב שצריכה לעזור לנו להשמיד את האיראנים. אפילו לאיראנים יש עיסוקים אחרים, פרט ללבנות תוכניות איך לזרוק יהודים לים. למשל היא המדינה השלישית מבחינת ייצוא גז טבעי (אחרי ענקיות כמו רוסיה וארה"ב), לכן כל פעולה כנגד איראן אלולה להוביל להפלת מכירי גז ולמשבר כלכלי ענק בכל העולם, ומשברים מביאות עוד מלחמות, אני חושב שאנחנו לא רוצים להיזכר כמדינה כפתחה את מחמת העולם השלישית?

כמובן שאפשר להזכר במבצע אופרה, ולטעון אם אז הצלחנו, אז גם הפעם נצליח. אבל עניין הוא, שהעולם אז היה דו קוטבי, פגיעה בקוטב אחד של העולם לא הייתה פוגעת בכלכלה של הטובים, וגם המצב של הרעים היה בדעיכה, ואנחנו בעליה, ועכשיו המצב התהפך וכל לקיחת סיכון, אלולה לעלות לנו במכיר יותר מדי כבד, כל כך כבד, שאולי אפילו לא נוכל לשלם אותו.

אז על אף שבפוטנציאל אנחנו יכולים לקבל איום שלא הכרנו כמוהו, שווה לזכור שבעזרת תקיפה אנחנו יכולים ליצור איום לא פחות רציני וממשי יותר, כי נשק גרעיני (בולתי קונבנציאונלי) הוא להפחדה בעיקר, ונשק קונבנציאונלי באמת הורג. לכן בינתיים אני נגד, אולי יגיע יום שיהיה ברור שזה היום או אף פעם, ואז אשנה את דעתי.

אבל בינתיים אני מאמין שאת כל זה יודע גם ביבי, וגם אמריקאים והם סתם מנסים למכור פחד לאיראנים דרך תקשורת, אבל אנחנו אלה שקונים אותו.

לילה טוב, כי הכול יהיה בסדר, בשנות 60' היה יותר גרוע.