סיפורי הגשם

הרגשה מוזרה, הרגשה נוראית, כאשר את מגלה שכמעט ולא נשארו לך רצונות ושאיפות.

ועברתי כבר הרבה, חשבתי שכבר גיליתי הכול, הבנתי הכול, אבל יש משהו שאני לא מסוגל לשנות בתוכי, אני חלש בלי אנשים שגורמים לי להרגיש טוב. הכל מאבשד משמעות.

ואפילו פחד כבר לא מסוגל להוביל אותי, טוב זה לא מפתיע אחרי שכבר הספקתי לבקר בכל המקומות המפחידים שיש לנו בישראל וכילד קטן גם לשרוד פירוק ברית המועצות.

טוב כנראה פשוט צריך לעבור את זה, לראות את איך זה שם בשפל הרגשי, כדי להעלות מתישהו, ושום פעם להרגיש את הזריחה של אהבה.

ולכול מי שקורה פה, שתהיי שנה נפלאה, ופשוט יותר טובה מהקודמת.

ונשארו רק עוד שבועיים עד עד פרוגפסט, ואני בטוח שזאת תהיי חויה מדהימה, לא יכול להיות אחרת כאשר מופיעים שם אמנים נפלאים כמו אלה