סיפורי הגשם

"למה אף אחת לא אהבה אותך?"

סוג של שאלות שחותכות אותך לגזרים, וזורקות לחיות הפרע הרעבות.

אני לא יודע, החיים זה דבר שלפעמים הופך להיות לגמרי לא הגיוני. איך זה הגיוני שאני מגלה דברים שמסתירים הורי ממני מאז הילדות, רק אצל נורמולוגית שרואה אותי בפעם הראשונה? שבנוסף עוד טוענת שמוטלת עלי קללה?

אני לא יודע ממה הייתי מודאג אז יותר, מכך ששנאה חזקה יכולה לגרום למחלות וכאב, או מזה שעוד לפני שנולדתי כבר שברתי משפחה אחרת, שבכלל הכרתי ולא אכיר.

אולי זה שלא ניתן לאהוב אותי, זה תשלום על חטאי אבי? אני באמת לא יודע.

אני רק יודע שאני אמשיך לאהוב ולהיות נאמן למי שאני אוהב, אני לא רוצה ללכת בדרך אבי, לגרום לעוד שנאה, כאב ורסיסים שעפים לכל עבר והורסים חיים.

ואפילו אם אני טועה בכך שאהבת אנשים, זאת דרך לשפר את העולם, אני יודע בוודאות דבר אחד, זה עדיף מאשר למלא את העולם בעפר.

ואני אוהב אותך.