סיפורי הגשם

במקום בו נולדתי, ליום האישה הבינלאומי, או כמו שכינו אותו שם בפשיטות 8 במרץ, הייתה חשיבות מיוחדת, דיברו עליו הרבה, הוא היה בתודעה עד כך שהמציאו עליו לא פחות בדיחג מאשר על חג הכי פופולארי שם (שנה אזרחית החדשה). כול גבר נורמאלי היה מחוייב להביא איזה מתנה בתוספת פרחים לנשים החשובות בחייו ביום הזה.

למרות שאף פעם לא אהבתי את הרעיון, של יום אחד בו משקיעים למען מישהו או משהו. בכלל צריך להשקיע בנשים שבחייך במהלך כול השנה, חיוכן שווה את זה. אבל גם בשבילי ליום הזה הייתה חשיבות מיוחדת, כי גדלתי במשפחה שהורכבה מהנשים, ומעבר לזה גדלתי במדינת הנשים, את גברים לקחו או מלחמות או תקופת שינויים, לכן גברים אמיתיים היו ממש נדירים בילדות שלי (משהו בסגנון אחד לרחוב). כך הבנתי, שאישה היא משהו שבאמת יותר חזק מגבר, לא רק בגלל יכולת שליטה על הגברים, אלא בגלל יכולת לא להשבר, ולהמשיך לחיות בכול מצב, זה מרשים.

אז כול אחת שנתקלת באלימות, השפלה או התנהגות כוחנית, צריכה לזכור כמה עוצמה יש לה בפנים, ושהיא מסוגלת להרבה, הרבה מעבר למה שהיא יכולה לתאר אפילו.

ותודה לכל הנשים שהיו בחיי, מקווה שהמשך דרככן, יהיה טוב ומלא שמחה. ותודה מיוחד פרטנית, למישהי שאיתי מדי יום, כבר חודשיים וחצי, את מדהימה.