סיפורי הגשם

היא נסיכה. הימים כמו אתמול לא נשכחים, אולי לא אזכור את הסדר של האירועים, אולי גם לא אזכור את כול מה שקרה, אבל רגעים מסויימים מאתמול ישארו בבירור בזכרוני לתמיד, או עד שהזכרוני ומחשבותי ישארו צלולות.

עיניים שלה עצומות אך פניה מלאות הנאה, ואז החושך מכסה אותנן והיא מחייכת הרבה ועיניה זוהרות ושם בפנים מתקיים ייקום אינסופי, מלא בכוכבים ורגשות. והנה היא יושבת מולי, לבושת  את חולצת ג'ינס שלי, שרוולים ארוכים לה, אבל לא יכול להיות משהו יותר יפה מזה, ואני מרגיש נפלא בגלל שמשהו ששייך לי מחמם אותה. ובסוף היה עץ לילך כבר בקרבת הבית שלי, שהדיף ריח חזק ומתוק, כסיכום של היום שהיה מלא ברגשות וחמימות העדינה של קצה האושר.