לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורי הגשם


על החיים, על האהבה, על המוות ועל הדברים שביניהם

כינוי: 

בן: 37

Skype:  darkrainson 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2019    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   




הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

"גשם" סיפור


לפעמים טוב לבדוק מה נמצא אצלך במחשב..
הפעם נתקלתי באחד מיצירות אלרונות שלי, שבה ניסתי ליצור סיגנון כתיבה מעניין חוץ מזה זה גם מאד מתאים למזג האוויר הנוכחי, לכן אני ומפרסם.

גשם, עכשיו אני יודע שאני מרגיש. כן אני זוכר. געגועים. לא משנה. אבל איפה היא? אני זוכר איך רוח מדבר פעם לחשה לי “אתה תאבד אותה”. אבל אתה, גשם, תמיד הייתה נחמד אליי, אמרתה, היא כמוך , בודדה, מתגעגעת, אתה יכול.
אבל האם רוח מדבר יכול לטעות? הוא אמר רק בלעדייך היא תוכל להיות מאושרת, היא ציפור שלא נועדה לכלוב שאתה תבנה לה. והיא פשוט לא יכולה להיות בודדה. כי לציפור תמיד יש את השמיים. אושר שלה זה לעוף.

גשם, עשה דפיקות קלות בחלונות של קפה קטן. אישה יפה ישבה, שם ליד החלון, סיגריה דלוקה ביד. היא הסתכלה על טיפות המים, וכמה פעמים אפילו ניסתה לגעת בהם, למרות שהם היו מצד אחר של החלון.
"גשם, מזמן לא דיברתי איתך"
"לא הרבה מדברים איתי, אני סך הכול גשם"
"אז למה אני מדברת איתך במחשבות שלי?"
"כי את חושבת שאת בודדה, את חושבת שאין לך אף אחד, לכן ופונה למישהו אחר שגם בודד וגם מקשיב"
"אבל אתה גם עונה לי?"
"לא זאת את עונה לעצמך"
האישה חייכה במחשבה ששתה יותר מדיי, וקמה מכיסא עשוי מעץ.
"אבל את לא לבד" אמר לה גשם, כאילו אמר לה להתראות.
זה לא נאמר במילים, זה הייה פנים, זה היו עיניים חומות ועצובות. הן דיי הרבה חזרו אליה בזיכרונות עם הגשם.
"אבל הוא אבוד" אמרה היא לעצמה.
"אני גרמתי לפגישה ביניכם פעם, אני יכול לעשות את זה שוב פעם" השיב לה גשם בחזרה.
"והפעם מי זה מדבר?"
"הפעם זה התקווה, ואני רק גשם"
האישה הסתכלה אל הדלת, ואחרי כמה שניות של התלבטות החלה להתקדם עבורה.

"גשם למה אני אף פעם לא מרגיש קור?"
"כי אתה אוהב"
"אבל עברו כל כך הרבה שנים"
"בשביל גשם זה שום דבר, אני לא זוכר זמן אני זוכר רגשות, והן זוכרות אותי, כנראה שגם בשביליהם זה שום דבר, רק רגע קטן מהנצחיות".
"ולמה אני מדבר איתך?"
"כי גם היא מדברת"
"אז אתה מכיר אותה, למה לא אמרתה?"
"כי אתה יודע הכול לבד"
"אני לא יודע, איפה היא"
"היא איפה שאני, היא איפה שאתה הייתה פעם"

הייה קר לה, קר לה נורא. אבל משהוא אמר לה להמשיך. ופתאום שוב פעם הופיעו עיניים. וידיים חמות חיבקו אותה. שפתיים אמרו מילים. וכוח שלו שחף אותה אל תוך הקפה.

אני פשוט גשם, זה פשוט סיפור אהבה. ככה זה בחיים יש דברים שפשוט קורים, בלי הסבר בלי סיבה. אולי זה פשוט אני, גשם.

נכתב על ידי , 27/12/2006 23:50   בקטגוריות סיפרותי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



8,240
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSon Of rain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Son Of rain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)