סיפורי הגשם

   אני נוגע בקצות האצבעות שלך, אני אוהב את רכות הער שלך. את מחייכת, מתביישת ומקסימה. אני זוכר שעוד בפגישה הראשונה רציתי לראות את כול גופך ערום, ולנשק אותו כך שלא יישאר חלקיק שלא טעמו שפתיי. המגע לא שיקר לאור שלך היה טעם מתוק כאילו עשוי היה מסוכר - גבר הבא שינשק את גופך ללא ספק יהיה בר מזל.

   את אהבת הכול כאן ומיד, אני אוהב למשוך רגעים, רגעים מסוימים איתך כאשר תשוקה שרפה את גופי וקול עדין שלך מילא את חדרי, הייתי רוצה למשוך עד אינסוף.

  יחסים שלי עם תקשורת ישראלית כבר מזמן לא טובים, חוסר מקצועיות שלהם לעתים גובלת במגוחכות, הם מעדיפים להתעסק ברכילויות ובלהעתיק כותרות מתקשורת מערבית. כעת אפשר לראות ב -YNET כותרת נפלאה על נפילה של עוד דיקטטורה בעולם, כמובן הם שכחו להראות את חגיגת הדמוקרטיה. אז שנייה, הנה פנים של דמוקרטיה האוקראינית שניצחה.

 פנים יפות קצת מוסתרות, אבל אין מה לעשות, לא יפה להראות את הפנים כאשר אתה קורא להרוג יהודים ורוסים, נו טוב לפחות אנחנו לא לבד.  ועכשיו אני תוהה מה היה כול כך רע בעוד דיקטטורה שנפלה? כן לנשיא אוקראיני שנפל היה טלה ואוסף מכוניות שהוא לא שילם עליהם מס (ככל הנראה), אבל לפחות הוא נלחם בתנועות מעודדות אלימות, ואני חושב שלצערנו הפסיד.

היום התרחקנו, לא רגיל לזה, מנסה להיזכר ברגעים, כול רגעים איתך חשובים, יש מיוחדים שאזכור לתמיד:

רגע 1:

חיוך שלך בחושך לפני הלילה, כאשר אור מכובה, לפני או אחרי שיחת נפש, זה לא משנה, פניך זוהרות, רגע קסם אמיתי.

רגע 2:

את שוכבת על הבטן, שעות קטנות של הליה, אור כוכבים חודר לחדר דרך התריס הפתוח, אני מנשק את גופך הערום, מתענג מטעמו וניחוחו. הוא מושלם, ומאז שהתחברתי אליך תמיד חשבתי כך. לעתים ביקשת למצוא פגמים, לא יכולתי, אני עיוור, אני רואה את העולם דרך רגשות פנימיים, וראיתי יופי.

רגע 3:

עוד חיוך, את הכנת בלינצ'ס, את מראה לי צלחת ומחייכת, הוא היה הכי טעים בעולם. לאכול איתך תמיד היה מיוחד, במיוחד כאשר את חייכת לאחר מכן.

רגע 4:

מקלחת אני ואת, מלטף את רגליך, מתמלא שלווה, כל כך נעים, מים מביאים חום חיצוני, מגע מביא חום פנימי.

רגע 5:

יד שלי על גרונך, הנשמות שלך מהירות, אני מרגיש אותן עוברות בידי, לרגע אני מפלצת מלאת תשוקה, ורגע לאחר אני פשוט מחבק אותך.