סיפורי הגשם

  בבוקר ליוויתי אותך לאוטובוס, מילותיך היו מלאות רעל, עכשיו את כבר לא צריכה אותי, את חושבת שיש לך משהו אחר, בהרבה יותר טוב. אבל דברים טובים זמניים, עד ששגרה מחליפה אותם. כנראה שיגיע זמן וגם הוא יטעם את רעלך, אולי רק הוא יהיה יותר חסין אליו.

  אני לא הייתי מספיק חסין, אני ניסיתי להלחם בו עם טוב לבי, רכות, את אוהבת לקרוא לזה "פתטיות". אני אשמור על פתטיות, ואמשיך להאמין שיום אחד תשימי את כעסך בצד, ותלמידי פשוט להעריך ולאהוב, תלמדי לא לשנוא בשנייה.

אבל כול זאת, כנראה, כבר יקרה בלעדי, גשם בחוץ מסמל שהגיע זמן לשינוי, מקווה שהוא ישטוף את הרעל שהשארת בדמי, שזורם דרך רגשותיי אל לבי.