סיפורי הגשם

קשה לי לא להיות בדרום בימים אלה, שירתתי שם 5 שנים, בכול פעם שיש הודעה על רקטה שנפלה באזור אשכול, אני נזכר באבט"שים שהעברתי ביישובי המועצה, ניר יצחק, סופה ונתיב העשרה פעם היו מקומות יפים שקטים (נו שקטים בערך - פעם בשבוע הצטרכת להוכיח שאתה טוב בהשקמה מהירה וריצה לבטון הקרוב). תמיד שקלתי יום אחד לעבור לשם, על אף, שכבר אז ב-2011 כבר ידעו שיש תכנון למנהרות התקפיות, ומתישהו הם יוציאו תכנון לפועל.

אני מקווה ממשלה לא תשבר, וביבי כבר נראה דיי שבור, ממלמל כול פעם דברים לא ברורים, על מטרות מבצע מוזרות, "לטפל בכול המנהרות", באמת? אנחנו אף פעם לא נצא משם אם זה מטרה שהצבת. קודם כול אנחנו צריכים להראות שרעיון של טרור הוא שגוי ולא משתלם, ליצור הרתעה, ושהמון כסף שהם מקבלים עדיף להשקיע במשהו אחר, ולא בבניית מנהרות שמשמשות רק צרכי מלחמה, אנחנו צריכים לנצח את הרעיון עצמו. זה יותר פשוט מאשר לחפש מנהרה מתחת לכול בית ובית, שיח ושדה, רק צריך לפעול בעוצמה, ביטחון ותכנית מסודרת.