סיפורי הגשם

ביבי אולי הגיע לשנות נאומים? הם פשוט לא משתנים ממבצע למבצע.

ובחור באיזה סרט אתה חי? לחמאס אין הישג מדיני? זה שחצי מהעולם אחרי מבצע פרסום שעשית רואה בחמאס גוף לגיטימי למשא ומתן, הישג אדיר. תחשוב גוף טרוריסטי  וגם גוף לגיטימי, הפכת עולמות ביבי, אפילו אמריקאים מבקשים לדבר איתם.

כן אין עוד להם נמלי תעופה ונמלי ים, אבל זה יבוא, אם תמשיך לחשוב שניצחת. כאלה ניצחונות יכולים בקלות לעורר את הרעיון הערבי, לכבוש את ישראל שוב, הרי איך שזה נראה כרגע אין לנו מנהיגים שיודעים לנצח, או לפחות להרתיע, אפילו כאשר מדובר בארגון טרור. כול מה שנבנה במשך עשרות שנים, אנחנו הורסים כעת. תראה כבר בחופשיות יורים לך בצפון. יש לך מזל שאמריקאים משלמים למצרים 1.3 מיליארד מדי שנה שלא יעשו שטויות.

קיצור ביב אותך לקורסי מנהיגות לרוסיה, אולי פוטין ילווה לך איזה ביצה.

איך אהבה משתנה עם הזמן..

אני זוכר את י', אהבתי אותה אהבה טהורה, לתת בלי לבקש בחזרה, הייתי ילד תמים בכיתה י'. הייתי מקריב את חיי כדי להעביר איתה רק יום, ולטעום את שפתיה, לראות אותה מחייכת, וללטף את שיערה הזהבהב, לא הרשתי לחלום למעבר לכך, ורק בפנטזיות נועזות קיבלתי לשליטת את כול גופה. ולעתים עוד יוצא שאנחנו בפעם בשנה מחליפים כמה מילים ושיחות עדיין כיפיות, עם אף אחת לא נהניתי לדבר כמו שדיברתי איתה, זה היה כמו להיסחף עם זרם הנהר, מילים זרמו, והשיחה נגמרה אך היה לי הרבה מה לספר.

יעברו הרבה שנים עד שאני אפסיק לחפש מישהי כמוה, ועוד כמה שנים של ניסיונות לא מוצלחים להתחיל קשר רציני. הגיע היא, לא ציפיתי שזה יהיה ככה, גבולות מיניות נמתחו, אהבה הפכה למשהו אחר, אהבה אחרת, מלאת תשוקה. חבל שמחוץ למיטה התאמנו פחות כמעט ולא אהבת אף פרט בי, הפעמים היחידות שהרגשתי אהבה זה כאשר שיערך היה בידי, יד שנייה המותניים, ומילות  גסות נשמעו מפי וגניחות מפיך. לא אשקר אני מאוד נהנתי ברגעים אלה, אך לא פחות רציתי פשוט לעשות אותך מאושרת, אך זה פשוט לא עבד. אנחנו עדיין מדברים, ובכול שיחה שנייה אני מדמיין אותך במיטתי, ערומה ומדהימה כחווה בגן עדן, ואני מדמיין איך אני שוב טורף את גופך המתוק. אבל יש לך חבר, ואני לא אסלח לעצמי אם אהרוס לך קשר טוב.

וכעת אני בחיפוש חווית אהבה חדשה, מעניין אם גם היא תהיי כל כך שונה מקודמות, כמו אלה שקדמו לה.

ולזכר גיל ה-17

מעניין איך כול זה יגמר? צה"ל לא צבא שמסוגל לנהל מלחמות ארוכות, תנועות טרור להפך יכולות להמשיך להלחם הרבה, ראו את זה באפגניסטן, ראו את זה בעיראק. מפתיע גם לשמוע דיבורים על כך שלא ציפינו שהם יפעלו כך. באמת? אחרי מלמת לבנון לא ציפיתם שהם יפעלו בצורה מאורגנת ומסודרת, ובעצם יהוו כוח צבאי אמיתי. צה"ל שוב הגיע לא מספיק מוכן ללחימה, עצוב, היו זמנים שהדהמנו את כול העולם, כרגע אנחנו רק צל של אותם ימים מפוארים, למרות שחיילנו עדיין הכי טובים בעולם.

מקווה שכול זה לא לשווא, ובני אדם שנהרגו, הייתה לכך משמעות, כי לאחרונה כול העולם מתחיל לשכוח את ערך חיי האדם, רעיון הפך להיות יותר חשוב מהחיים עצמם.