לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

סיפורי הגשם


על החיים, על האהבה, על המוות ועל הדברים שביניהם

כינוי: 

בן: 37

Skype:  darkrainson 




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2012    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

9/2012


אם היה אפשר רק לבטל את החגים, לפחות בשביל חלק מבני האדם, האלה שחסרי אנשים קרובים.

באמת זה אפילו היה מוריד את האחוז האנשים שבגלל בדידות היו מנסים לשים קץ לחייהם, כי כול הבודדים היו נפגשים בעבודה, או בתור לחנות.

ואולי בקבות כך, גם היה קטן האחוז האנשים הבודדים.

 

 

ונשארו רק 4 ימים עד פרוגסטאג', ואני סוף-סוף אראה את אחד האומנים הגדולים שידעה המוזיקה, בהופעה חיה. פשוט נפלא.

 

נכתב על ידי , 30/9/2012 23:46  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




 טוב ממשיך החיפוש אחר סופר ישראלי שיצליח לרגש אותי, למרות שהפעם זה היה צפוי, דואט סופרים, יוצאי יחידות מובחרות שכתבו מותחן ועוד נתנו לו שם כל כך מקורי "אדוני הבובות". מה כבר ציפיתי? נו שיהיה לפחות סיפור רציני, שיציגו את הדברים המעניינים באופן הפעולה של השרותיים החשאיים, סוכנים מגניבים, יריות, רצח. בעצם הסעיף האחרון נכון, אבל כל השאר במחדל. נשארתי עם הרגשה שכרגע קראתי תסריט לעונה הראשונה, של סדרת מתח אמריקאית בינונית מינוס. 

 

לפחות סטניסלב לם הבא בתור, כיף לחלוק אותו שם עם בן אדם כל כך מעניין, ושכותב בצורה כל כך מדהימה.

 

וביבי צריך לעשות עם עצמו משהו, הוא נראה סוכר בגיל הזהב שהמוצרים שלו כבר לא מעניינים אף אחד, באמת פחד קנו טוב בשנות 60 - 90', לפחות פחד בצורת נשק גרעיני, אבל אחרי כל כך הרבה צעקות "זאבים!" על המדינות כמו ברה"מ, פקיסטן, צפון קוריאה, שהתבררו בשלב זה כלא כאלה מפחידים, גרמו לכך שכבר לא נתרעים מנשק גרעיני, ובמיוחד כאשר הוא מצוייר כאילו לקוח מ"לוני טונס".

 



(בדיוק על זה חשבתי כאשר ראיתי תמונות ראשון מהנאום)

 

לפחות היית מצייר טיל נורמאלי אולי משהו היה קונה את זה. מי יקנה עוגיות, אם עליהם מצוייר לחם? טוב בעצם תקשורת שלנו עדיין קונה את זה, נו לפחות הוא לא ימות מרעב. (:

 

נכתב על ידי , 28/9/2012 22:01  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הרגשה מוזרה, הרגשה נוראית, כאשר את מגלה שכמעט ולא נשארו לך רצונות ושאיפות.

ועברתי כבר הרבה, חשבתי שכבר גיליתי הכול, הבנתי הכול, אבל יש משהו שאני לא מסוגל לשנות בתוכי, אני חלש בלי אנשים שגורמים לי להרגיש טוב. הכל מאבשד משמעות.

ואפילו פחד כבר לא מסוגל להוביל אותי, טוב זה לא מפתיע אחרי שכבר הספקתי לבקר בכל המקומות המפחידים שיש לנו בישראל וכילד קטן גם לשרוד פירוק ברית המועצות.

טוב כנראה פשוט צריך לעבור את זה, לראות את איך זה שם בשפל הרגשי, כדי להעלות מתישהו, ושום פעם להרגיש את הזריחה של אהבה.

 


 

ולכול מי שקורה פה, שתהיי שנה נפלאה, ופשוט יותר טובה מהקודמת.

 

ונשארו רק עוד שבועיים עד עד פרוגפסט, ואני בטוח שזאת תהיי חויה מדהימה, לא יכול להיות אחרת כאשר מופיעים שם אמנים נפלאים כמו אלה

נכתב על ידי , 21/9/2012 22:02  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

8,240
הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , אהבה למוזיקה , קולנוע
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSon Of rain אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Son Of rain ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)