אני צריכה שפשוט תעזוב אותי במנוחה

בכל זמן ובכל מקום יש לי בראש רק אותך

אני נמצאת עם אנשים כדי לשכוח

מעסיקה את עצמי כדי לברוח

יוצאת עם חברים כדי קצת לשמוח

אבל לא משנה מה אני אעשה,

אתה לא יוצא לי מהמוח

ובכל פעם שזכרונך מראשי קצת נעלם

אתה מתפרץ שוב לחיי, ללא סיבה של ממש, ככה סתם

וברגע של תשוקה, לזכרוני אתה חוזר

ברגע של חרטה את שפיותי שוב מערער

ואין זה עניין פעוט של חודש-חודשיים

לא, הסיוט שלך, יאיר, נמשך כבר יותר משנתיים

ואני שונאת את עצמי בכל פעם שאתה חוזר

על כל יום בו שזכרון דמותך בראשי שוב עובר

אותך אני אוהבת כל כך, אך גם סולדת ממך

אני מפחדת להתחיל קשר אחר בידיעה שתמיד יהיה לי אותך

כאילו לא שלי, מעשיי, כשאני נמצאת לידך

כאילו לא קיימת, המציאות, כשאני נמצאת איתך

עם כל בחור אחר, זה רק קשר עובר

בניסיון לעמעם את העבר שאליי תמיד חוזר

אבל משום מה איתך, יאיר, זהו משהו אחר

משהו שנדמה לי כאילו לעולם לא יגמר

אלוהים, עשה שכבר יגמר ובקרוב

עשה שאמצא אדם נפלא אותו אצליח לאהוב

אני לא יודעת כמה זמן כך עוד אוכל לשרוד

כי, יאיר, גם אם תרצה, לעולם לא תוכל לעשות לי טוב..