עבר שבוע מאז כתיבת הקטע האחרון.

7 ימים.

...

ועם זאת.

אני עדיין מרגישה שעברו בקושי יומיים.

מצד אחד עשיתי כל כך הרבה, ומצד שני, כמעט כלום לא נעשה.

אני עדיין מתקשה עם כל עניין הזמן. אני גם יודעת שהשבועיים הקרובים הולכים להיות לא פשוטים, ומה שמחכה לי אחריהם עדיין נשאר בגדר תעלומה. אני עדיין אופטימית.

בימים הקרובים אני חייבת לישון 8 שעות בלילה בגלל איזו תרופה חדשה, יש לזה יתרונות וחסרונות, ועדיין לא החלטתי האם כדאי שאמשיך בזה גם אחר כך או לא.

עשיתי עכשיו קצת סדר בחדר [כמובן שהכל יחסי, אבל לפחות אפשר שוב לנוע בו פחות או יותר בחופשיות], וזה עשה לי ממש טוב. צריך לדאוג שיהיה קצת יותר סדר.

ראיתי היום את שרלוק הולמס עם דנדי, מאוד נהניתי. אני חושבת שאני מחבבת את הקולנוע קצת יותר מפעם.

עכשיו רק נשאר להמשיך לסרוג, לסיים סוף סוף את הספר, לדאוג לתחפושת [או שתיים], להכין משלוחי מנות, לעשות ספורט, לסדר את החדר [אחת ולתמיד!!] ועוד הרבה הרבה דברים אחרים [ומומלץ גם לנשום ולא להתחרפן תוך כדי].

מי ייתן ומחר יהיה פרודוקטיבי!!!