בע, אני כבר מבולבלת ולא יודעת מה אני ומי אני ._.

אין לי מושג מה הולך להיות עם העתיד שלי, ויש לי כחצי שנה להחליט.

אני לא יודעת כבר אם אני אלך לעתודה. פשוט כי אני כבר לא יודעת מה אני יכולה ללמוד, ואם בכלל יקבלו אותי.

תמיד חלמתי ללכת ללמוד פיזיקה, אבל פתאום גיליתי שאני לא מתאימה לזה ולפי הציונים כבר עדיף לי ללכת ללמוד בפרות או תנ"ך [לא שיש לי מושג איך זה יעזור לי בחיים]

כבר הרבה זמן שלא הרגשתי כל כך טיפשה...

אין לי סיכוי בתור פיזיקאית, ובטח שלא לגלות משהו חשוב.

אבל זה כל מה שהייתי כל החיים, ככה שעכשיו אני מרגישה די אבודה ואין לי מושג מה לעשות עם עצמי.

כל החיים התרגלתי להיות הכי טובה וחינכו אותי לשאוף להיות הכי טובה והכניסו לי לראש שאני סוג של גאון אומשו. ועכשיו אני מגלה שאני סתם תלמידה ממוצעת, אולי אפילו שואפת לגרוע. כל מה שאני יודעת לעשות זה לשבת עם מחברת וללמוד חומר בע"פ. אני לא יודעת לחשוב בכלל. לאן נעלמה אותה ילדה קטנה שפתרה חידות בהיגיון להנאתה האישית ואפילו הצליחה בזה?

בע, אני סתם מבואסת עכשיו. יהיה טוב.

ועדיף שלא תגיבו, לא פה ולא במציאות. אני יודעת שאני חושבים שאני מגזימה ואני יודעת שאתם רק רוצים לצעוק עליי ולחבוט לי בראש. אז לא תודה, אוותר על התענוג.

רק כדי לכתוב משהו נחמד-

היום נסעתי פעם ראשונה לצער בעלי חיים. אני מתחילה להתנדב שם. היה לי כל כך כיף, זה פשוט מדהים. אני חייבת לנסוע לשם עוד הרבה... זה כל כך נפלא לראות את כל הכלבים האלה מכשכשים בזנב כשהם רואים אותי, את הגורים הקטנים מתנפלים עליי ומלקקים אותי... ובטח גם ייצא לי להיות קצת עם החתולים. זה פשוט הרגשה נפלאה. אני מקווה שאני אוכל לבוא לשם כמה שיותר.

וגם האנשים נפלאים. יש עוד מתנדבים, יותר ממה שחשבתי, וגם מי שאחראי שם נורא נחמדים.

"תרגישי כמו בבית" :]