לאחרונה חסר לי פשוט יותר מידי זמן.
אני באמת מנסה לזכור מתי פעם אחרונה סרגתי או קראתי ספר [זה קצת שקר, אני זוכרת מתי הפעם ההאחרונה, אבל את הלפני אחרונה אני בהחלט לא זוכרת כבר], שזה שתי הפעולות העיקריות שיצא לי לעשות לאחרונה בשביל עצמי, כשיש לי זמן פנוי, כדי להרגע.
אני נמצאת בצבא, חזרתי לעבוד, אני מנסה לעשות קצת ספורט, ובדרך גם להנות, להיפגש עם אנשים, ולנצל הזדמנויות הנקרות בדרכי.
אז נכון, זה לא שאני סובלת ממחסור בזמן כי אני עובדת קשה וסובלת, אבל עדיין, גם אם אני לא ישנה בבית כי אני מבלה איפשהו, זה עדיין קצת מתיש. וכן, אני בוחרת להנות, ולנצל את ההזמנות לכל מיני מקומות, אבל זה פשוט כי אני מאוד רוצה להספיק הכל. בסופו של דבר אני מוותרת על זמן לעצמי, פשוט כי אני אומרת לעצמי שאת זה אוכל לעשות תמיד, אבל לצאת לאנשהו לא.
וכך זה נגרר כבר איזה שבועיים.
בדרך אני גם לא מצליחה באמת לשמור על קשר עם כולם,אבל אתם יודעים, עם כמה שחבל לי, אני לא מאשימה רק את עצמי.
כן יש לי הרבה דברים לעשות, והרבה דברים לדאוג להם, והמון משימות לבצע (אני באמת שוכחת חלק מהדברים מידי פעם, יש כל כך הרבה!), ובאמת שאני לא מצליחה לזכור לדבר עם כולם, להתקשר, או סתם לשלוח הודעה.
אז אם אתם מרגישים שהזנחתי אתכם, זה לא כי לא אכפת לי, זה פשוט כי אין לי זמן אפילו לאכול או לישון כמו שצריך.
אני בטוחה שגם אתם עסוקים במליון דברים, אבל תעשו לי טובה, אם אכפת לכם, תעשו גם אתם משהו בשביל הקשר מידי פעם, ואל תחכו שאני אזום הכל.
ואם אתם בוחרים לא לעשות כלום ולחכות שאני אפעל, אז צר לי, אבל אל תבואו אח"כ בטענות כלפיי כי לא עשיתי כלום.
קשר אמור להיות הדדי, ואני לא מרגישה שכל הקשרים שלי הם כאלה.
קצת נמאס לי להתאמץ. כן, אכפת לי מכם, אבל לא בתנאים האלה.
באמת שאין לי דקה פנויה לעצמי, אז אודה לכם אם לשם שינוי אתם תתקשרו או תשלחו הודעה. וגם אם לפעמים אין לי זמן לדבר, נחמד לשמוע מכם, ולרוב אני חושבת שבאמת לא קשה להשיג אותי. צריך רק לנסות.
אולי לשם שינוי יהיה טוב לנוח בבית ערב אחד. למרות שעדיין בא לי לעשות משהו כיפי.
שיהיה לכולנו סופ"ש נעים!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
