כל כך כואב לי. . האהבה שלי אלייך מכאיבה לי.
כמו גלים חשמליים מבפנים שגורמים לי לרצות לצרוח, לרצוח, לפגוע, לבכות, ולהקבר אי שם.
נמאס לי שאתה מבין אבל לא מבין אותי.
פאק, כמה שאני אוהבת אותך.. אני פשוט לא יכולה לתאר את ההרגשה הזאת.
כל פעם שאני בוכה אני רק אוהבת אותך יותר.
כל כך רוצה לחוש את המגע שלך.
להביט בעיניים המהפנטות האלה. ופשוט להתמכר אלייהן לאט לאט.
למה אתה כל כך רחוק ממני?
למה אתה מכאיב לי מרחוק? אם הייתי מכאיב לי מקרוב הייתי יכולה לבוא ולצעוק עלייך ואתה היית בא
ומחבק אותי חיבור גדול ומחמם כזה.. שהצעקה שלי הייתה נבלמת בבת אחת.
כל כך קר לי עכשיו.
אני רוצה אותך פה ולא שם.
רוצה אותך מכאיב מקרוב ולא מרחוק.
אני כל כך אוהבת אותך.
מה יהיה איתי? אני משתגעת לאט לאט
החוטים נפרמים והאחריות גוועת.
הלב צורח והשפתיים שותקות.
לא יכולה יותר!
רוצה להתשחרר מכאן, מהשלשלאות האלה.
רוצה לרוץ אלייך חופשייה ולא כבולה בתסבוכים של עצמי.
רוצה שתיקח אותי מכאן ומכל הבעיות
רחוק רחוק.
תיקח אותי מכאן בבקשה
אני מתחננת.
אני מוכנה לנשק את האדמה הרותחת מתחתיי רק תיקח אותי אהוב שלי
קח אותי להיכן שתרצה.
אני סומכת עלייך ובוטחת בך שרק אתה תצליח להציל אותי
אל תעזוב, אל תלך
אל תשבור לי את הלב
תישאר קרוב.. כן בדיוק ככה.
אני מרגישה אותך.. כל כך קרוב, אבל עדיין רחוק.
לא מספיק קרוב\
פשוט לא מספיק.
לא יכולה לדבר איתך אפילו בטלפון
אתה שומע את הקול שלי השבור מסמן על בכי מתקרב.
ואתה דואג
ואני לא יכולה להגיד לך
רוצה לסיים את השיחה בכל מחיר
אבל ברגע שהיא נגמרת, הכאב פועם בעורקיי במיטב עוצמתם.
תפסיקו כבר!
תעזבו אותי לנפשי!
הכל סגור
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
LiHi :)
