אין שיר היום.אני מתה עכשיו מעיפות >.<
כל כך הרבה דברים קרו..ב5 לחודש אני ומקס היינו שנה..רציתי להקדיש לזה פוסט משלו..אבל הקדשתי מלא פוסטים לכל מיני ימים מהסוג הזה שפשוט אין לי מוזה כבר ..
והיום יש למקס יום הולדת 19..
19..וואו אני יוצאת שנה עם מישהו בן 19.אין לי מילים..או שזה בגלל העייפות או שאני לא יודעת..אני מאבדת מילים בדרך XD
בקיצור מזלטוב לו ומזל טוב לנו D:
אני מתחילה להרגיש אהבה משונה כלפיי ירקות..זה קרה היום בצהריים.
הכנתי לעצמי סלט וחיממתי במיקרו קציצות של סבתא...אני לא יודעת למה אבל מהקציצות נדף ריח זוועתי של גופה.חשבתי לעצמי 'זה רק בגלל שזה מעשה ידיה של סבתא'י,אבל מסתבר שזה היה ככה עם כל מוצרי הבשר בבית.אני לא יודעת מה קורה לי.אני רוצה סטייק,אני רוצה נקניקיות למען השם! אבל אני לא מסוגלת לאכול את זה,זה מדיף לי ריח של משהו מת..תכנית זה באמת משהו מת Oם(אבל זה טעים><)
פתאום..סלטים..נהיו חביבים ביותר..אני משתגעת..אני לא רוצה להיות צמחונית! >___<
אני צריכה למצוא סרטונים ותמונות של בשר כדי לנסות להחזיר את עצמי >:
הראו אתמול תוכנית על התעללות בבעלי חיים..ואמרו ש80% ממי שעוסק בניסויים בבעלי החיים יש לו עבר דל עד כעשיר ביותר בילדותו בנושא התעללות בחיות.=\ וזה לא מפתיע..
התאוריה שלי אומרת,שלא משנה איזו חיה הרגת, משהו במוח שלך נדפק לתמיד..השם מדבר בעד עצמו,"בעל חיים"..ישלו חיים ואתה לוקח אותם..זה משאיר סימן על החיים שלך בטוח.
בגלל זה,אני לא מסוגלת לתאר את עצמי חיה בכפר/חווה חקלאית אני לא אהיה מסוגלת להרוג תרנגולות/ארנבים/פרות בשביל האוכל...ואני לא אוכל לעמוד בזה רגשית אם אדע שאותה תרנגולת שראיתי היום בבוקר עכשיו אצלי על הצלחת..זה כ"כ הזוי..נכון שגם עכשיו זה ככה,אני יודעת שמה שיש לי בצלחת פעם היה חי..אבל..מי שהרג את החיה לא היה אדם שהכרתי וגם החיה הזאת ..מעולם לא ראיתי אותה ..אז זה כאילו..מחסום רגשי כזה..
אני לא יודעת למה אבל בא לי להרביץ למישהו..X.X אני חושבת שזה בגלל שאני עייפה ואין לי כח לסיים את הפוסט XX
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Itadakimasu! ^-^