משומה אני מוצאת את עצמי פחות ופחות ישובה מול המחשב

יושבת ומבקרת בבלוגיה

אולי זה העומס בעבודה וכשאני שבה בערב אני מוצאת

את בן צעיר ישוב מול המחשב  והבן הגדול במחשב השני, אז אני פונה לענייני הבית

ומאוחר יותר אני יוצאת להליכה, עם צלילי מוסיקה באוזניי.

אתמול הלכתי והחל לרדת גשם רגוע שכזה , פרסתי ידיים ותפסתי טיפות גשם בידיי

וזה היה נחמד... אהבתי את הריח לא היה אכפת שרטוב מעט,

אמנם כבר צעדתי חזרה הבייתה ,  אבל הרגשתי נעים.

ואז העייפות משתלטת ואנו יושבים מול המסך מתחת לשמיכה

ומצחקקים עם איזו תכנית וגם זה נחמד

ופתאום אני מוצאת את עצמי מנמנמת ומביטה לעבר המחשב

ופשוט  מעדיפה ללכת לישון מוקדם.

אז אל תכעסו...אם יצאתי לפגרה קצרה של * דוב חורף

ואני מבקרת פחות... 

סליחה