לא כתבתי ביום השואה...

כי לא רציתי לבכות...ובכיתי

עבודת השורשים החזירה אותי  לקרוא שוב על ילדותו של חמי

ו ב"דף עד"  על אביו של חמי שנרצח באושוויץ

וכמובן התכניות והמראות המתועדים....

♦   ♦   ♦   ♦   ♦   ♦   ♦   ♦

לא כתבתי ביום הזיכרון

וכי לא רציתי לבכות עוד...ובכיתי

השירים הזכרונות והתמונות ...

אי אפשר לברוח...  

ואין לאן!

ובמותם של אילו ואילו.

ציוו לנו את החיים

כאן בישראל!!!

* אתר הנצחה לחללי צהל

תהה נשמתם צרורה בצרור החיים

לנצח נזכר נרכין ראש ונכבד

קמתי היום בבוקר והסתכלתי במקרה בהמלצת העורכים נתקלתי בבלוג של ילדה בת 14

שכתבה על שני חברים של אימה...שנייהם בני מחזור שלי בתיכון...אמנם לא היינו באותה הח'ברה ובכלזאת

שנייהם שרתו בחיל צנחנים קיבלתי צמרמורת 

ושוב ...

הדמעות....

 

בן אדם (קישור)

ביצוע: ירדנה ארזי ארוויזון 1988

מילים: אהוד מנור

לחן: בוריס דימיטשטיין

 בחרתי את השיר הזה... כי מילותיו נכונות

וכי שנייהם נהרגו בשנת 1988