אני אוהבת את יום שישי, יום שבו קצת עושים סדר וניקיון ומיישרים את הבית לקראת איזשהו יום מיוחד, יוצאים לפעמים לטיול קניות, ישנים בצהריים, מדליקה נרות שבת, יושבים לארוחת ערב משפחתית (שאישי המקסים מכין), עושים קידוש כמובן.

(כן אנחנו עושים קידוש... לא דתיים אבל אתם יודעים מסורת... אנחנו יהודים... והילדים צריכים לחוש קצת יהדות).

הבנים מברכים ביחד עם בעלי ואני מתמוגגת מגאווה ... לשמוע את הבן- 10 מברך יחד עם אביו. כשהייתי קטנה הייתי אוהבת ללכת בשבת לבית הכנסת השכונתי...ולשאוף קצת דת...הייתי נכנסת לעזרת נשים מתיישבת... לוקחת את הסידור... ותמיד איזו אישה נחמדה הייתה מראה אפוא לקרוא. אני מאוד אוהבת את תחושת השבת...ואת תחושת החגים היהודים בבית הכנסת... זה מרגיש בלב שייכות...

הוריי באו לכאן בגלל שהם יהודים... כי חשו מנוקרים... כי סבלו במלחמה ההיא...גם אביו של בעלי בא כנער אחרי שאיבד את אביו, והוסתר ע"י משפחה שלקחה אותו ואת אחיו תחת חסותם. יש משמעות לזה שקיימת מדינה ליהודים. והילדים צריכים לדעת ולחוש מסורת. לגבי שאר הדברים יש לי הסתייגויות. וזאת משום שלפי דעתי אני צריכה לחוש את האדמה ולטייל בארץ עם ילדיי.

ויסלחו הדתיים אבל היום היחידי שאני יכולה לנסוע ולטייל זה בשבת ובחגים . לכן לפי דעתי הדת נעצרה באיזשהו מקום ולא התקדמה עם הטכנולוגיה ולא מאפשרת לדתיים לעשות דברים פשוטים כמו להדליק אור או לנסוע אפילו לצאת מקווי עירוב.

(אני יודעת שיש שעון שבת.... זו לא הכוונה).

(קו עירוב - זהו איזשהו חוט שמעבירים מסביב ליישוב אשר מסמן תחום שבו מותר לטייל בשבת). מוזר בעניי.

בזה מסתכמים חטאי לגבי הדת היהודית, חוץ מזה אני לא חושבת שחטאתי יותר מדיי, ואני נוהגת לבקש סליחה בכל ימות השנה ממי שפגעתי בו. מי שצריך לכפר על חטאיו... צום... וזריקת החטאים לים (תשליך)...זו לא בדיוק הדרך בשבילי, למרות שאני מכבדת את המנהגים, ואת יום כיפור (גם צמה) בעיקר בגלל המסורת, ויש לי זמן לקרוא ספר במיטה יום שלם, ולהאזין לשקט שבחוץ, אבל את הסליחות אני מעדיפה באופן אישי! אה ...נזכרתי...אני צריכה לסדר לבן-10 את האופניים.... בשבילם זה חג האופניים!

גמר חתימה טובה!

(ובקרו ב-"גן עדן זה כאן")