אם קראתם את הפוסט הקודם הבנתם שלא יכולתי לשבת ולכתוב כלום, החייזר שלי חזר מת"א, מהמפגש של ישרא, טעון בחוויות נחמדות, עצמאיות, ומחשבה שהוא כבש את העולם. אני זוכרת שלפחות אני חשבתי כך כשהייתי נערה, "אני גדולה, יודעת הכל וההורים לא מבינים כלום". כל גישה חביבה מצידי ודרכי נועם לרכך את הילד, שזה מספיק , "הייתה נהנתה , די לילה זמן לנוח!" "את לא מבינה אותי"...אני חושבת שאני כן מבינה, ומאפשרת לו לטעום מהכל, חופש, חברים, לצאת, לנסוע לבד עם חברים, להיות בחופש בחוץ עד מאוחר, אבל אני לא חושבת שלהציב גבולות זה רע, אפילו שהוא טוען כך, "מה זה נותן לך שאת לא מאפשרת לי לצאת?, את רואה אותי? במילא את הולכת לישון. וזה חופש וכולם בחוץ." נו באמת... קשה לי להיות רעה, אבל באמת אי אפשר, זה לא אומר שהורים אחרים צודקים בזה שהם מאפשרים לילדיהם לא להיות בבית 24 שעות בלי דקת מנוחה, מה עם לישון, הגוף עייף, זה שהאדרנלין עדיין זורם אחרי המפגש עם חברים, זה לא אומר שהגוף לא עייף, נתתי לו את המחשב, הוא בטח עדכן דברים על המפגש בבלוג שלו, והלך לישון, וקם בערך ב-12 (אחיו הקטן אמר לי) עובדה הגוף עייף. נכון שאני לא אמא רעה!....

המשך...

רבנו קצת עכשיו...כל יום אני מתקשרת מהעבודה...ממוש תעשה שיעורים מחר כבר יום חמישי...יום שני חוזרים ללימודים...למה לעשות הכל ביום אחד שאפשר לחלק...כל היום בטן... גב... אפילו ביקשתי יפה שיתייחס לאחיו הקטן...שישחק איתו בקלפים או משהו...כלום הוא לא עשה כלום...רק צ'וטט עם חברים שלו במחשב...יצא לאיזה שעה...וחזר לבטן גב...אח שלו המשועממם משהו...כל היום בסוני" ...עניים מרובעות... טוב שכשאני באה אני מכריחה אותם לעשות שיעורים...לקרוא קצת באיזה ספר...טוב שבשבת אני סוחבת אותם איתי לטיולים...אני רוצה לנשום אותם קצת...כל השבוע...מטלות מטלות....גם אני לא אוהבת שיעורים...הינה עכשיו אנחנו עוזרים ליצור הקטן לענות על שאלות בנושא סוכות...לחפש פסוקים בתנ"ך הקשורים וכ"ד ...

המשך...

בסוף שיחקנו קלפים- Taki אני החייזר והמשקפופר הקטן שלי....אמנם הפסדתי....אבל למי אכפת!