אוי איזה כיף החזירו לי את המחשב.... נגמרו החגים...והחורף הגיע....גשם...וחם...חורף? כן... לא... כן... לא... לא משנה....
אולי החגים נגמרו אבל החגיגות לא! כמו שאומרים רק בשמחות!
אז חתונה היתה לנו... ושבת חתן גם... בבית כנסת מיוחד במראהו כuלו מעוטר בפסיפס מרצפה ועד תקרה
מאוד מיוחד...לא יכלתי לצלם...שבת...
בערב יום הולדת לאחייני...בבאולינג עם עוד כמה ילדים זבי חוטם...אבל היה נחמד...
לא נורא הילדים נהנו ואני מתכוונת גם לילדים המגודלים אחי, אבי, בעלי, ובני הגדול הלכו על משחק משותף...
כל אחד ניסה את מזלו להפיל "סטרייק" כך זה נקרא לא?....ובכן מי ניצח???
הפלא ופלא...דווקא אבי...זה שאולי שיחק פעמים שלוש בחייו, הצליח! כל הכבוד אבא!
ילדים מגודלים.........!
ביום ראשון לקחו לי את המחשב.... ביום שני חגגתי את יום הנישואין ה-16 שלי.
את בנזוגי אני מכירה מגיל 15 חבר נעוריי! הכרנו על חוף הים, בחור נאה, אפשר לומר שאני הייתי היוזמת,
אך ששמעתי שהוא פנוי, שלפתי מספר טלפון ונתתי לו. והוא חזר אליי....ומשם כבר התבגרנו יחד...
בשלב מסויים בסיום קורס צבאי שלו, אחרי בילוי בבית קפה חזרנו בשעת לילה מאוחרת ורכב נכנס בנו מהצד...
הרכב של בנזוגי (יותר נכון הרכב החדש של אביו) נפגע אנושות, הסתובבנו...התגלגלנו...התהפכנו...
לא יודעת איך אבל גם יצאנו...ממש בפציעות קלות נימשנו מחלון הרכב...כמה דקות עברו... והרכב נדלק.
כשהגיעו רכבי המשטרה והאמבולנס, יעצו לנו בכל זאת לגשת לבי"ח, (לא רצינו כי הכל היה בסדר למראית עין).
נגשנו, עשינו צילומים, הכל היה בסדר, וחזרנו הבייתה.
התאונה הזאת כאילו קשרה אותנו לנצח כך הרגשנו בזמנו! והיום אנחנו יחד 16 שנה!
אני אוהבת את בנזוגי מאוד...על אף שלא תמיד אנחנו מסכימים...וכן אנחנו גם רבים...
ולא תמיד הוא מרוצה מזה שאני זונחת אותו לטובת התחביב החדש שלי...
אבל תמיד...תמיד...בסופו של ויכוח יש פיוס...ולא הולכים לישון בכעס!
אז חגגנו... בני הדודים (אלו מאוסטרליה) באו להפרד, אז נפגשנו כולם על המרפסת אצל גיסתי,
כל המשפחה, אישי היקר הביא עוגה, לכבוד יום הנישואין.... והיה מאוד נחמד....
אז בהרבה אהבה לבנזוגי , שתומך...מפנק...דואג....ואוהב!
מזל טוב לנו! ונזכה לעוד שנים ארוכות יחד ובאושר!
והוספתי שיר במתנה ליקירי ... (שמעתי היום והתאים לי!)
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
