(רוצה גם)

תשובות לשאלון ....

אני לא יכולה בלי: המשפחה שלי...

נמאס לי מ: חדשות רעות

אני אוהבת את: כל מי שאוהב

אני שונאת כש: רע לי, ולאחרים...

אני מכורה ל: שוקולד

הייתי רוצה להיות ב: הרבה מקומות...(אשתדל להגשים חלק)

אף פעם: לא אפגע במתכוון

הדבר הכי מגעיל זה: מנצלים... משקרים... פוגעים...

הדבר הכי כיפי זה: לטייל ולחוש את האווירה...

חופשת החלומות שלי היא (איפה, מתי, עם מי): בכל מקום העיקר חופשה עם אהוביי

אני לא אשכח איך...:ראיתי לראשונה את ילדיי (אחרי הלידה) אהבה ממבט ראשון!

הדבר הראשון שאני חושבת עליו בבוקר: אוף...רוצה עוד קצת במיטה....

הפעם האחרונה שבכיתי: היום... אתמול... מחר... (לא תמיד דמעות של עצב)

הגבר המושלם בשבילי: בנזוגי!

אני מחכה לרגע שבו: אני כל הזמן חולמת.....(שיתגשמו חלומותיי, או חלקן)

מיד ממשיכה....

מה אנחנו בעצם?....יש לנו מנוע והוא הלב....ויש לנו את הדיסק קשיח, שהוא המח, ממנו אנו מפעילים את כל השאר...

אלו שני הפריטים העיקריים בגוף האדם בילעדיהם לא נוכל לתפקד כלל...או לחיות.... כל השאר הם כבלים וצינורות המחברים את שאר חלקי הגוף ללב ולמח...בקיצור אנחנו מכונה...ועם המכונה לא מתפקדת...אז אנחנו חולים...וחסרי אונים...

בכל מכונה צריך לטפל...לשמר...להעריך...ולתת לה את הכבוד הראוי לה! בכדיי שתשרת אותנו נאמנה.

אמא מכבדת את גופה, כל חייה לא טיבלה את מזונה במלח, כי אסור. לא שתתה משקאות חריפים כי אסור.

לא אכלה שומני כי אסור. היא מכבדת את גופה, ואת ליבה הפגוע, בעצם מילדות, כשרצתה להביא ילדים לעולם

עלו על זה, ואז כשהייתה עם אחי בהריון, עשתה את ניתוח הלב הראשון, בגיל 31 משהו כזה... אחרי שילדה את אחי אמרו

שלא כדאי לה להביא עוד ילדים, כי גופה חלש...אבל אמא רצתה עוד ילד...ועשתה אותי...

אני כאן בגלל שהיא רצתה אותי הכי בעולם!

היום אמא הרגישה הרבה יותר טוב, (התופעות אחרי הבדיקה הלחיצו אותי...) היום חייכה והייתה מוכנה כבר ללכת הבייתה לסדר ארונות לחורף....

אבחנה כבר יש...להחלטה מחכים מחר!

העורק הראשי בצוואר, זה המזרים דם למח, צר. בגלל זה היו לה התעלפיות קצרות, והרגל והיד היו בתחושה רדומה...

מה עושים? לא יודעת...מחר.

בית חולים הוא מקום מדכא...

לפחות את השם היו צריכים לשנות...

אולי ל "בית המבריאים" ...

אנשים מגיעים לשם במטרה להבריא!