לפרוייקט הכי הכי של נועהל'ה  .

הכי נחמד זה לקום בבוקר לדעת שהיום אין לי לאן למהר, כי לקחתי היום יום חופש.

אז קמה קצת יותר מאוחר, ורואים קצת טלוויזיה, ואפילו הקפה יותר טעים, כשלא ממהרים.

אז אני ובן-10 (הבוב ספוג שלי) הולכים לראות סרט,"חיים בזרם"  ולאכול בחוץ.

הכי מוזר  שזהו, כבר לבכורי (החייזר שלי) כבר אין ממש צורך בי.

הוא לא רוצה לבוא איתי, הוא מעדיף את חבריו על פניי .....

ואני מופתעת? כן, מודה. קשה לי ומוזרה לי, ההתבגרות הפתאומית הזו שלו!  

הכי מתוק זה לשמוע את האחיינית הקטנה של בעלי אומרת לי פאפי אני אוהבת אותך.

ושאחייני הקטן בן השנתיים מחבק אותי חזק....

וכשהבן שלי בן-10 עדיין קופץ ומחבק אותי,ומנשק. ושלפעמים בכורי מניח ראשו על כתפי אל מול הטלוויזיה.

הכי מקסים זה לדעת שאעפ"י שיש לי כל מיני שיגעונות בזמן האחרון, בנזוגי עדיין אוהב, מחבק, מנשק ומפנק.

הכי מפתיע זה לגלות שכשאת עושה תחרות ריצה עם הבן הקטן בים, הוא משיג אותך בקלות.

ושהבן הבכור גבוה מימך. ושזהו את כבר לא כל כך צעירה ושכדאי לעשות בדיקות ולשמור על הבריאות.

כי לא נהיים צעירים יותר, ואז מסתכלים על החיים קצת אחרת, יותר ביראת כבוד.

ובכל זאת שכשאני הולכת לבקר בבית אמא אני עדיין מתפנקת כמו ילדה קטנה.

הכי מוסיקלי  הכל מבחינתי הכל! אז היום בחרתי בזה.....שיר שאהבתי מילדותי...

ולבחירת השם- ריקוד מושחת....אז

- אוהבת את הסרט הרומנטיקה, התנועה והתמימות שבו.

- אוהבת לרקוד, ובכלל לראות אנשים שיודעים להתנועע.

- מתגעגעת לתקופה מסויימת ולחברה...שלסרט הזה יש מקום בליבה

   ואני יודעת שהיא קוראת אותי שם מעבר לים....

- אני גם Daf כי בכל יום נפתח עוד דף חדש אצלי בחיים ובכל יום הוא מתמלא באירועים חדשים.  

- ובכלל כי בכל יום אנו רוקדים לצלילי החיים, כי גם אם אנו קובעים, מחליטים ושולטים

   על מה שקורה לנו בחיינו, בכל זאת החיים מכתיבים לנו את הדרך.

אז נכון שיש לי שאיפות להשיג יותר. וכמו כל אדם הייתי רוצה עוד ועוד...אך למדתי להוקיר ולכבד את חיי כפי שהם.

ובכל יום אני מודה ומכבדת את חיי, ומציתה את הלהבות :

תקווה, אמונה, שלום, אהבה, קבלה, המשכיות, גבורה, תפילה, חירות, נתינה ויצירה.

ובהוקרה ובינה מאמינה שיש עוד מקום לעוד להבות שאפשר להצית, לטפח ולשמר!

חג אורים שמח.