יש לנו משפחה קטנטונת., והכוונה לצד שלי.

לאבי יש אחות אחת, שנשארה בגולה עם ילדיה. ולאימי יש אח אחד, שהוא ומשפחתו גרים במרכז.

בני הדודים שלי מצד אבי נולדו וגרו שם.

בת דודתי הגיע לכאן בשנות השלושים לחייה, ואחיה נשאר שם, עם אימו וכמובן עם משפחתו...

בת דודתי הגיע לכאן והכירה חמד של בחור באולפן. וכיום הם נשואים אך ילדים משום מה אני לא רואה באופק.

ומאיזו סיבה זה ממש לא ברור לי פשוט לא מדברים על זה. (לו יש ילד מנשואים קודמים)

ולדעתי זה חבל. (הם עברו את גיל ה-45)

דודי (האח של אימי) ודודתי לעומת זאת רצו להקים משפחה כאן בישראל. ובנסיבות בריאותיות,

לא יכלו לביא ילדים לעולם.

אך שכשהייתי בת שש וחצי קבלתי את השי הכי יפה שאני זוכרת במשפחתי.

דודי ודודתי אימצו את בנם בכורם, איזה אושר הציף את הבית , איזה אושר הציף את המשפחה.

איזה ילד מקסים יפיפה, ומתוק, השי הכי נהדר, ואני כבת דודה קיבלתי בן דוד הכי מקסים בעולם!

לא הייתה מאושרת מימני...כל חג ו או שבת  שיכלתי להתארח אצל דודי ודודתי קפצתי על ההזדמנות,

ונשארתי שם לישון רק בכדי להיות ולשחק עם בן דודי.

וכשהיה בן שש התווספה למשפחתנו הקטנטונת חגיגה נהדרת, אפילו אני זו שבחרה בשמה.

בשם הראשון שיצא מפי, כשם חברתי הראשונה, וכשם ההרגשה. ויש לי בת דודה שהיא עבורי חגיגה....

אושר ואהבה, הבובה הכי יפה , ואני כילדה בת 12 בערך הרגשתי כאילו קיבלתי בובה חדשה.

פשוט הייתי מאושרת עד אין קץ.

ואם עד עכשיו עוד לא הבנתם מה שמם...אז באמת לא קראתם בין השורות.

והם מבחינתי  ה-בני דודים הכי אהובים שלי.

את בן דודי מצד אבי אני בכלל לא מכירה. ואת בת דודתי הגדולה אני כמכירה, אוהבת ומכבדת,

אבל אין לי איתם את הקשר המיוחד הזה והאהבה הזו שיש לי לבני הדודים הקטנים שלי!

היום שניהם כבר גדולים, בן דודי כיום כבר בן 31, עשה את כל מה שבחור אחרי הצבא חולם לעשות,

למד, טייל, וחי קצת (הרבה) בארה"ב... בת דודתי כיום בת- 25  נערה חכמה, עובדת, לומדת ויפיפייה.

וכשאני מדברת עליהם לבי מלא גאווה, כי אני יודעת, שהם אוהבים אותי באותה המידה!

נכון שלאחרונה לא נפגשו, פנים אל פנים כמזה שנתיים.  אבל זה לא אומר שלא דיברנו התקשרנו התייעצנו.

אנחנו עושים זאת תמיד בחגים ימי הולדת וסתם בכדי לשאול מה נשמע.

בסופשבוע זה הגיעו אל ביתי בני הדודים שלי וארחנו אותם בארוחת ערב יום שישי.

לאחר שדיברנו והשלמנו פערים, בים של סיפורים משנתיים על שהותו של בן דודי בארה"ב.

ותאמינו לי זה היה מרתק! (אך זה הסיפור שלו).

יצאנו לבלות בפאב ביחד עם אחי וגיסתי, למחרת...בצהריים נפגשנו כולם אצל אימי לארוחת צהריים.

ואז גם בני הדודים בני הדור הבא נפגשו. זאת אומרת ילדיי וילדיי אחי. נשמתי את אחייני הקטן,

לאחר חודשיים שלא ראיתיו...והוא כבר גבהה ומוציא מפיו עוד מילה, וכובש אותי במתיקותו!

ביקשתי אישור מהם לספר סיפור...עם תמונה.