כשאני חושבת על אהבה מושלמת אני חושבת על סבא וסבתא שלי

אני זוכרת שהייתי נפעמת כל פעם מחדש כשהייתי רואה איך סבא מנשק

את סבתא כל-כך הרבה פעמים, ולפעמים הייתי תופסת אותו עם היד בתוך חולצתה...

והייתי חושבת איזו אהבה!

אני זוכרת כשהייתי קטנה הייתי נשארת לישון אצלם בדירת העמידר הקטנה

שהייתה להם בנהריה...קומה אחרונה...

קיץ יושבת במרפסת  בקומה השלישית והאחרונה.

ומהמרפסת באופק רואים את הים הרחוק...

סבתא הייתה מביאה למרפסת אבטיח מתוק וגבינה בולגרית

הייתי יושבת על הכיסא הנוח שהיה במרפסת בוהה לכיוון הים

וחולמת לי חלומות. וכותבת שירים.

בספריה בחדר של סבא וסבתא היו ספרים בכל השפות.

סבא שלי ידע הרבה שפות, צרפתית אנגלית, גרמנית, רומנית, רוסית, יידיש כמובן

אני לא יודעת מאיפה הוא למד את כל השפות הללו אני יודעת רק שאת רב המלחמה

הוא עשה במחנות עבודה מחוץ למדינה, והוא עזב כשסבתי הייתה בהריון עם דודי וחזר אחרי שלוש שנים.

ביתם היה מרוהט בסגנון ישן, שולחן האוכל הגדול היה באמצע הסלון הקטן, מזנון ישן על שטיח ישן.

קירות הבית  היו מעוטרים בציורים בשבלונה כמו של פעם, במרפסת ארון כלים של סבא,

כשהיה בפנסיה אהב לטפח את הגינה של הבלוק בשושנים ופרחים, האהילים בסלון היו בצורת נטיפים וחרסינות על המזנון,

סוכריות בצלחת, ותמונות רקומות וצילומים שלנו על המזנון.

בחדר שהייתי ישנה בו. היה רדיו ישן כזה גדול, כזה שבהחלט מתאים למוזיאון, כמו שרואים בסרטים הישנים,

והוא היה עובד, והייתי לוחצת על הכפתורים והיה נדלק אור באמצע הרדיו, אהבתי אותו מאוד...

מעניין מה קרה לכל החפצים הללו אף פעם לא שאלתי את אמא....

אני יודעת שאת רובם נתנה לשכנה שדאגה לסבתא עד יומה האחרון.

וספרים נתנה לסיפרייה, את אלבומי התמונות הטמינה אצלה.

כשסבא וסבתא הגיעו ארצה. סבא עבד כמלצר, אז בזמנו מלצר בעיר תיירותית כמו נהריה היה צריך לדעת שפות

וסבא ידע... ורכש הרבה חברים מכל העולם, ששלחו לו מכתבים, והעריכו אותו מאוד.

סבתא לא עבדה, בעצם מעולם לא הצליחה ללמוד את השפה, סבא שלט בכל-כך הרבה שפות

כך שעברית הייתה שפה שלא היה לו קשה להתמודד איתה.

אמא שלי קיבלה את המבט הנוקשה של סבא, אך בפנים ליבם רך, סבתא הייתה אישה נאה בהירת שיער ותכולת עיניים,

ופנייה העדינות היו מעוטרים בקמטים דקים, המספרים סיפור חיים. והיא תמיד  נראתה לי שברירית כל-כך.

אני זוכרת גם אחרי שנישאתי והבאתי את נכדיי לסבא וסבתא, נשמתי את הזיכרונות והרגעים שהיו לי שם

וגם היום אני זוכרת כל פינה בבית כמעט נוגעת.  אני יודעת שאמי מתגעגעת עליהם...

אני גם!