כשפתחתי את הבלוג לא ידעתי לאן דברים יובילו,

מי יגיע לבקר?, אך יקבלו אותי?,

את מי אני אקרא? מי יתחבר אליי?, למי אני אתחבר?,

ואני בטוחה שיש עוד הרבה בלוגרים ואנשים מעניינים שאני לא יצא לי להגיע אליהם....

מה שרציתי לומר זה שהתעשרתי!

התעשרתי בחברים, התעשרתי בידע, התעשרתי בלהכיר אתכם, התעשרתי בזה שאני כאן!

כותבת... יוצרת...ומקבלת את עידודכם...

התעשרתי בתודעה, שאליי לומר תודה!

אמנם קיבלתי במייל...אהבתי והתחברתי לרעיון!

אסיר/ת תודה - אני

למיסים שאני משלם,

כי זה אומר שיש לי עבודה.

לבלאגן שצריך לסדר אחרי המסיבה,

כי זה אומר שהייתי מוקף בחברים.

לבגדים שהם קצת הדוקים מידי,

כי זה אומר שיש לי מספיק לאכול.

לצל שלי שצופה בי כשאני עובד,

כי זה אומר שאני בחוץ, באור השמש.

לדשא שצריך לכסח,

לחלונות שצריך לנקות

ולמרזבים שצריך לתקן,

כי זה אומר שיש לי בית.

לכל התלונות שאני שומע על הממשלה,

כי זה אומר שיש לנו את חופש הביטוי.

לחנייה שאני מוצא

בקצה המרוחק של מגרש החנייה,

כי זה אומר שאני מסוגל ללכת

ושבורכתי באמצעי תחבורה.

לחשבון הענק שאני צריך לשלם על החימום,

כי זה אומר שחם ונעים לי.

לגברת מאחוריי

ששרה בזיוף נוראי,

כי זה אומר שאני יכול לשמוע.

לערימת הבגדים שדורשים כביסה וגיהוץ,

כי זה אומר שיש לי מה ללבוש.

לעייפות ולשרירים הכואבים

בסוף היום,

כי זה אומר שהייתי מסוגל לעבוד קשה.

לצלצול של השעון המעורר

בשעות המוקדמות של הבוקר,

כי זה אומר שאני חי.

ולבסוף, ליותר מידי מיילים שאני מקבל,

כי זה אומר שיש לי חברים שחושבים עלי.

שלח את זה למישהו שאכפת לך ממנו.

זה מה שבדיוק עשיתי.

הבאתי את אליכם! 

חיה כמו שצריך,

צחק לעיתים קרובות,

ואהוב מכל ליבך!