החלטתי להביע משאלה
לפי הרעיון של מעט אחרת...
וזאת משום שליבי נצבט כמעט בכל יום....
רמזור אדום זו לא המלצה
חייבים לעצור באור אדום!!!!
אנא אנשים תפסיקו להיות אדישים
תפסיקו לשחק בחייהם של אחרים
אין לכם זכות אתם לא אלוהים
ומה עם חייכם??? לא חשוב לכם?
אין כזה דבר "לי זה לא יקרה!"
ועוד משאלה קטנה....
שכל אדם ואדם יזכה באושר בריאות ואהבה...
ושהדברים לא יתקשרו לעושר....
הגזמתי מה?
ובכל זאת את עצמי לימדתי להיות מאושרת בלי העושר הנכסף
(אבל בהחלט לא מונעת מעצמי לחלום).
משתדלת ליהנות מהרגע... מהיום... מהשמש... ממשפחתי...ואהובי
ולומר תודה לכל אשר סביבי.
שלא תחשבו לרגע שמעולם רציתי יותר או מעולם לא הייתי מדוכדכת
אך ימים שכאילו משתדלת להדחיק...
ביום האישה הייתי בבית קפה עם ארבע נשים טובות,
חברותיי בכדיי לחגוג יומולדת לחברה טובה
ולכל אחת יש מזוודה ובה כל ג'יפה של החיים שלה
אחת - בעלה הגרוש ברח לחו"ל והותיר אותה עם חובות
אחת - חולה ומתמודדת בעוז עם המצב בכל יום
אחת - סובלת נפשית מילדות ומרימה את עצמה בכל יום מחדש
אחת - קיבלה מהבוס שלה את המשימה לחלק מכתבי פיטורין לעובדים
(וכל זאת משום שלו אין את האומץ לעשות זאת) עד שנשברה כמעט נפשית.
ומהנשים היפות האלו אני לומדת כי יש בהן את הכוח
וכשיצאנו יחד וצחקנו ונהנינו
המזוודה נסגרה ולא הבטנו בה אפילו לא לרגע אחד.
כי זהו כוחן של חברותיי
להניח בצד לרגע את הצרות וליהנות!
אז משאלתי היא שכל אחת מהן תזכה למעט הזה
אושר בריאות ואהבה....
ובעצם משאלה זו נוגעת לכולם
ושלא תהיה קשורה בעושר...
כי כך זה לא יתממש לעולם!
אולי אני נאיבית אך זוהי משאלתי!
כינוי:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
