חמי יעקב היה איש חם ויקר לליבי איש טוב לב וחייכן, לעולם  לא שמעתי אותו מתלונן על חייו הקשים כילד או על עבודתו יגעת הכפיים, הוא נפטר שנה לפני שבני הבכור נולד

לצערי ילדיי לא הכירו את סביהם אך שמעו עליו את סיפור חייו

יעקב, נולד בשנת 1931 בצרפת, כשהיה ילד איבד את אימו, לאחר מכן אביו נישא בשנית לאישה נוצרייה.

בזמן מלחמת העולם השנייה, היה מוחבא אצל משפחה נוצרית בצרפת יחד עם אחיו

בזמן שאביו היה חייל במחתרת הצרפתית שלחמה נגד הנאצים.

לאישתו הנוצרייה היה די לדאוג לשני ילדיה שלה ולכן הם הוחבאו אצל משפחה שהייתה מוכנה להסתיר אותם, עד שנגמרה המלחמה.

בתום  המלחמה כשבאו אנשים לחפש את היהודים שהיו מוחבאים, הוציאו אותם ולקחו אותו ואחיו לבית ילדים בארמון ורסאי שבפריז.

שם עשו להם בר מצווה לא רשמית ללא התחשבות בגילאים.

אחר כך נודע לו שאביו  נלקח ע"י הגרמנים ונספה במחנה ריכוז בטרבלינקה.

אביו כנראה היה פרטיזן ידוע ועל-כן יש רחוב על שמו בפריז.

אין אנו יודעים כלל את הפרטים על מעשיו של הסב דויד.

ומדוע זכה לשם רחוב על שמו בצרפת.

מעולם כנראה לא רצה יעקב להזכר בימים ההם, לכן גם דל המידע!

על ערש הדווי של חמי הגיע לארץ אחיו הנוצרי אשר ביקש סליחה על זה שאימו נטשה אותו ואת אחיו וכך נסגר מעגל.

אינני יודעת עם הוא סלח, אך בטח שלא היה בליבו כעס

הוא ואחיו הגיעו ארצה הקימו משפחה נולדו להם ילדים ונכדים

והוא ידע לתת הרבה אהבה לילדיו ולנכדותיו

אני מאוד אהבתי את חמי ואת אחיו הם היו אנשים חמים מאוד

ומלאים באהבה. מעולם לא חשתי כעס ומירמור על חייהם כילדים בגולה

והם גם אף פעם הזכירו את הימים הקשים ההם ...

תמונה ישנה  מאוד מילדותם של חמי ואחיו

יהי זכרם ברוך!