זכרונות ילדות...

1. כשהייתי ילדה כבר אז הובחנתי כ"חולמנית". אני זוכרת את עצמי מדמיינת עולמות קסומים ואני נסיכה. בגיל הגן קיבלתי שימלה עם כתפיות הדומות לכנפיים (לפחות כך דמיינתי) הייתי עולה על המיטה של ההורים פורסת ידיים ועפה! אפילו לשנייה הייתי בטוחה שהצלחתי! ונתמלאתי אושר.
2. החלומות הדמיוניים הגיעו גם בלילה. פעם בכיתה א'...אולי... חלמתי שהמיטה מתרוממת ויוצאת מהחלון ומרחפת מעל העננים, קמתי בבהלה היה חושך, חששתי שאולי אני באמת בשמיים, אט אט התיישבתי וניסיתי להגיע עם הרגליים לרצפה... הצלחתי, ונרגעתי. עצמתי את עניי וניסיתי לחזור לאותו החלום ... ככה בשביל להביט טוב יותר על העולם מלמעלה....אבל זה לא ממש יצא.
3. בערך בכיתה ג' או ד' הייתי מטפסת על עצים, היו לי בדמיונות ארמונות. אני זוכרת ימים שהייתי יוצאת בבוקר לבי"ס ובדרך הייתי נעצרת ומטפסת על עץ התותים הסגולים שהיה לנו בדרך מאחורי איזה בית ישן, הייתי יושבת תחתיו אוכלת תותים שרה וחולמת (לבי"ס משום מה לא הייתי מגיעה)!

ביום העצמאות אחרי שטיילנו מעט וראינו את הנוף המקסים והפריחה. התמקמנו, שחקנו רמי, ניצחתי (פעמיים) את הגברברים הצעירים (בעלי, גיסי ובני) ...יש. אח"כ שיחקתי עם תיתוש המקסימה, שפתחה "סלון יופי" וסירקה את אימה. הבן הגדול שהיה עייף מהלילה כי ישן מעט, ישב עם האזניות, שמע מוסיקה והתנתק. בן ה-10 ובן דודו הקטן שיחקו בכדור, חבל ובפאלפון של אבא. 

בעלי היקר מינגל. ואני נשכבתי על השמיכה הפרוסה תחת עץ האורן הבטתי לשמיים ובינות הענפים צייצו הציפורים, עפו פרפרים, רשרשו העלים, אולי היה רעש מסביב של ישראלים שמחים וממנגלים אבל אני נטרלתי אותם והקשבתי לסביבה, הבטתי למעלה, הושטתי יד וכמעט נגעתי בשמש, כמעט ועפתי, שוב חלמתי.

ייייש נצחתי...(פעמיים)

תיתוש ו"סלון היופי"...(בעלי מאחור בעמדת מנגל...)

ואני תחת עץ האורן .... בתמונה התחתונה ב"גן עדן זה כאן" שם תפסתי לי את השמש...

שתהיה לכם שבת שימשית ומוארת

צאו לטייל יש לנו ארץ נהדרת!