לא נורא זמן קצר לאחר שפוטרתי מצאתי עבודה. )עם קצת עזרה וויטמין (P נכנסתי לעבוד במפעל גדול. אמנם דרך חברת כח אדם, אבל סבבה. הכרתי הרבה חברה צעירים שהגיעו למקום העבודה בפרויקט הקמת חדר בקרה ותפעול מערכות, אז למדתי משהו חדש ורכשתי חברים ובסך הכל היה ממש נחמד, חלפו מספר חודשים מאז התחלתי לעבוד ואופס החלו לנחות עלינו סקאדים  כל עם ישראל שותק למס' ימים, ללי היה במילואים (הוא היה אחראי אזעקות), ואני הייתי לעיתים מבלה לילות לבד בחדר האטום, (עלאק). דקה לפניי שהמשק התמוטט החליטו שזה בסדר לצאת לעבודה, כל עם ישראל הסתובב עם הקופסאות החומות אני קישטתי את שלי בפרחים. זו הייתה תקופה מפחידה גם נראינו מפחיד... מצחיק עם המסכות האילו. וגם צחקנו הרבה! וחיכינו יפה לנחמן שי המרגיע הלאומי שיודיע לנו שאפשר לצאת מהחדר האטום ולשתות מים קרים.