לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


כי בכל יום רוקדים לצלילי החיים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2007

אמא בבית... אבא ואחי גם!


לכל אילו שתמכו תודה מקרב לב

 

אמא מרגישה הרבה יותר טוב

ואני  מודה לאל על כל יום שהיא איתי!

 

אמא סובלת ממום מולד בלב ודופק לא סדיר מאז ומעולם

גילו את זה כאשר רצתה להכנס להריון ולא יכלה... (כי הפילה כל הזמן)

ואז  בהריון עם אחי עשתה בעצם את הניתוח הראשון שלה בלב 

פעם כבר סיפרתי על אמא  בפוסט הזה...

 

ואני חוזרת על דברים עיקריים משם:

 

אם יש על כדור הארץ מלאכים, אמא שלי היא אחת מהם. אמא שלי מסיימת כל שיחה ב- יהיה טוב ... הטומן בחובו הרבה דאגות.

אעפ"י שבקשותיה מהחיים צנועות. (כי כשהייתה קטנה במלחמה אמא שלה אמרה לה "אם את רעבה לכי לישון" והיא הלכה לקרוא ספרים).

אמא שלי לימדה אותי הרבה דברים, ורק מניסיון החיים שלה שלא היה קל בכלל.

בלימודים היא לא יכלה לעזור לי בגלל השפה, אבל ישרה לי כל הזמן את הפינות המתקמטות במחברת.

אמא שלי בגיל הבגרות לא הציקה לי הרבה, היא סמכה עליי ועל אחי שישמור עליי.

היא רק אמרה לי שיהיו לך הרבה חברים אבל רק גבר אחד (בלי להיכנס לפרטים).

אמא שלי מאוד מציקה לי היום על איך ש"גדלתי" ואני יודעת שזו מדאגה.

אמא עזרה לי בגידול ילדיי, וגם היום משגדלו היא נותנת עצות וקצת נודניקית.

אמא שלי דואגת שלא נשכח את ימי ההולדת אחד של השני ומתקשרת להזכיר.....

ואומרת "תתקשרי לאחיך... גיסתך... דודך... יש לו היום יומולדת".

ואני שכחתי את שלה איזו בושה!

אמא שלי ילדה אותי בגיל 34 אחרי שעברה ניתוח לב פתוח בזמן ההריון עם אחי ואמרו לה

"גברת אם את רוצה לחיות אל תיכנסי להריון", אבל היא רצתה עוד ילד אחד. ועשתה אותי... ת ו ד ה !

אמא שלי אעפ"י שלפעמים לא היה, אף פעם לא הרגשנו, ותמיד הסתדרנו, והיא מעולם לא היתה מרירה

וגם היום היא תמיד רואה את חצי הכוס המלאה.

אחרי כמה שנים  היא עשתה שוב ניתוח והחליפו לה שסתום בלב. וכשאני הולכת לידה היא נשמעת כמו שעון מתקתק.

אבל אמא הולכת לטיולים ואמא עושה התעמלות ואמא הולכת איתי לתאטרון ולסרט...וכאני צריכה היא באה,

וכשאני עצובה היא דואגת. וגם היום אני הכי אוהבת ללכת רק עם אמא לקנות בגדים, (כי לפעמים היא גם משלמת...)

ואמא היא החברה הכי טובה שלי! (והיא לא מקפחת את אחי).  

 

אם יש משהו שהוא הכי קרוב לאלוהים זה אמא שלי כי

היא בראה אותי... הנחתה אותי בדרכי... ואני לומדת ומעבירה את תורתה...

והלוואי שאוכל להיות חזקה נפשית כמותה. 

 

 ואני מאחלת לה אושר והרבה בריאות ונחת מאיתנו!

אמא אני אוהבת אותך!

 

 

ביום רביעי היא עברה מה שנקרא  קריסת המערכת

ומזל גדול שהיא כאן ועימנו כעת היא עדיין בבי"ח  

עוברת בדיקות לאיזון הגוף ע"י בדיקת מינון התרופות שהיא לוקחת

 

אמא שמה לה כיעד עוד שני בר-מצוות של בני בן ה-10 ושל אחייני בן ה-9

אבל אמא יש לך עוד נכד והוא כעת בן שנתיים וחצי

שתזכי להיות גם בבר מצווה שלו  אמן

 

 

 

אמא בבית

אבא ואחי גם! 

שיחררו את אמא היום אחה"צ מביה"ח

הגענו חצי שעה לפני שאבא ואחי נכנסו הבייתה

מייד לאחר מכן הגיעה גיסתי עם הילדים שקפצו על אבא (אחי)

וגם יילדי באו לראות את סבתא וסבא

אמא שמחה לראות את כל המשפחה בבית

ואני הרבה יותר רגועה!



ושוב...רק רציתי לומר...

 

נכתב על ידי , 20/5/2007 21:23  
28 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סופיה. ב-24/5/2007 07:19



Avatarכינוי: 

בת: 54




הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לGraphy-Dafi אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Graphy-Dafi ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)