מה שאני רוצה
זה להפסיק להיות

לחוצה מהעבודה

ולצאת לחופשה ארוכה

מה שאני רוצה
זה להיות מעט מסודרת

ולהצליח לרכוש דירה

קצת יותר מורחבת

לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
מה שאני רוצה

מה שאני רוצה
זה לקום בבוקר
ולא למהר לשום מקום

ככה להעביר עוד רגע במיטה

לפני שיתחיל היום

מה שאני רוצה
זה חיים קצת לא נורמלים
כמו של עשירים
ככה לצאת לבזבז כספים

מבלי להתחשב בתזרים מזומנים

לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
לא זה לא הרבה
מה שאני רוצה
מה שאני רוצה

אילו המילים שלי לשיר הזה

ואני  לא חושבת שממש הגזמתי עם זה

אבל היום כשישבתי מול המחשב בעבודה

ברדיו שמעתי וזמזמתי  דווקא

את השיר הבא....

א ש ל י ו ת.... (קישור)

("מסודרים" דרמה קומית המביאה את הסיפור של גיא פוגל, המנכ"ל (אסף הראל), סמנכ"ל השיווק-

תומר לוי (אסי כהן), המתכנת הראשי ארז קליינר (ערן זרחוביץ') והמעצב ברלד (מאור כהן).

ארבעת הבעלים של חברת ג'ימלאיה הצליחו להגשים את החלום הישראלי של שנות האלפיים:

הם מכרו את הסטארט אפ שלהם לתאגיד אמריקאי תמורת 217 מיליון דולר ומעכשיו הם יכולים

לממש את כל הפנטזיות שחלמו עליהם, אבל בכלל לא בטוח שזה יהפוך אותם ליותר מאושרים.

זהו לא סיפור נדיר במיוחד. בעשור האחרון גדל דור שלם של ישראלים על פנטזיית ה"אקזיט".

מימי בועת ההייטק של שנת 2000 ועד השנה החולפת, שבה נמכר מס' שיא של חברות ישראליות לחו"ל.

הם חולמים על מיליונים, מהר ובדולרים. חלום שעומד בסתירה כמעט מוחלטת להוויה של דור

ההורים שהסתפק בשאיפה הצנועה, הישראלית כל כך: להסתדר בחיים).

ומה את/ה רוצה?....